|
|
עמוד:12
הכרחי בעיצובה של הדמות הראשית בספרות העברית . כפי שיתברר להלן , בסיפורת המאוחרת של ״דור בארץ״ ובזו של ״דור המדינה״ מתחיל מושג התלוש לאבד ממשמעותו ולהתפוגג . התלישות והתלושים בספרות העברית נבחנו במספר מחקרים , אשר בהם הדיון בדמותו של התלוש התמקד בעיקר בתקופה של סוף המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים , למשל : בהרצאותיו של שמעון הלקין שכונסו בספר " מבוא לסיפורת העברית " ( (; 1960 בספרו של גרשון שקד " הסיפורת העברית (; 1976 ) " 1980 - 1880 בספרו של יצחק בקון " הצעיר הבודד " ( (; 1978 בספרו של אורציון ברתנא " תלושים וחלוצים : התגבשות המגמה הניאו רומנטית בסיפורת העברית " ( (; 1983 ביחידת המבוא ההיסטורי ספרותי של אבנר הולצמן במסגרת " הסיפור העברי בראשית המאה העשרים " ( (; 1983 בספרה של נורית גוברין " תלישות והתחדשות " ( (; 1985 בספרו של דן מירון " בודדים במועדם " ( (; 1987 בספרו של אלן מינץ " מגורשים משולחן אביהם " ( (; 1989 ובמאמרים של חוקרים שונים . אמנם בתקופה זו של מפנה המאה כבשה דמות התלוש את מקומה בתולדות הספרות העברית , ואולם אין להבין את המשך התפתחותה של הספרות העברית המודרנית ללא השפעתה המכרעת של דמות זו , בגלגוליה השונים . לפיכך חיבור זה מבקש להרחיב את הדיון ולשרטט את רצף ההתפתחות של דמות התלוש , הנודדת בספרותנו כמעט עד סופה של המאה העשרים . מושג התלוש , כפי שיובהר במהלך חיבור זה , המשיך לתפקד כמרכז שיח , הן פואטי והן חברתי תרבותי לאומי , שנים הרבה לאחר שנולד . מראשית הופעתה בספרות העברית משקפת דמות התלוש את " בעיית השעה " של צעירי דורה , כך טען כבר שמעון הלקין . אכן , בעלילותיו של התלוש ובקונפליקט שאליו הוא נקלע ניתן לזהות את השאלות הבוערות של הדור . אף זאת , זמן העלילה חופף על פי רוב את זמן הכתיבה , ובמקרים שבהם אין הדבר כך מתעוררת השאלה מה צורך ראה המחבר לשוב אל תקופה מוקדמת . התלוש הוא דמות המבטאת את הסתירות הפנימיות של זמנה ואת הקשיים שעמם מתמודד הצעיר בן הזמן , אך דמות זו היא גם פיגורה ספרותית שבאמצעותה מתקיים דיאלוג בין דורי בין סופרים ובין יצירות . את היצירות האוטוביוגרפיות וידוייות של סופרי ההשכלה יש לראות בהקשר זה כטקסטים " מבשרים" על פי הגדרתו של הרולד בלום , הרואה בטקסט מבשר מעין " טקסט הורה " שעמו יצירות שנכתבו אחריו מקיימות דיאלוג . אוטוביוגרפיות אלה הן הן החוליה המוקדמת של השיח 1 למשל : מגד , אימת המשכיל שנתלש ; הולצמן , התלוש כילד ; הולצמן , אנאטומיה של תלישות ; ברעם אשל , על ריכוזה וביזורה של חוויית התלישות ; ועוד ( ראו ביבליוגרפיה ) . 2 הלקין , מבוא לסיפורת : . 346 3 על פי תפיסתו של הרולד בלום כפי שניסחה בספרו " חרדת ההשפעה " ( . ( 1973 בלום טוען כי משוררים מנהלים מאבק מתמיד במשוררים שקדמו להם , " מאבק עם ענקים " ההופך את המעשה האמנותי לדיאלוג עם המסורת , עם טקסטים מוקדמים יותר הנחשבים " מבשרים " ( המכונים בפיו גם " טקסט הורה " ) . את הדיאלוג הוא רואה כקריאת תיגר של הטקסט המאוחר על המוקדם . היוצר
|
|