|
|
עמוד:12
מקומיים , בני הלבו ) , ) Lebou שחיו במקום לפני הקמתה של העיר , והמהגרים האפריקאים הרבים שנהרו אליה עם התפתחותה מאזורים שונים של סנגל או אף ממחוזות אחרים של אפריקה המערבית הצרפתית – בני וולוף ) , ) Wolof סרר ) , ) Serer מלינקה ) , ) Malinke במנה ) , ) Bamana הלפולרן ) Halpularen ( ועוד . עצמת ההשפעה לא הייתה שווה , כמובן . דקר , שהייתה לעיר הבירה של כל אפריקה המערבית הצרפתית ונחשבה לעיר החשובה ביותר של הצרפתים מדרום לסהרה , שיקפה את המדיניות הקולוניאלית הצרפתית אולי יותר מכל עיר אחרת באפריקה המערבית . היא הייתה לסמל של הקולוניאליזם הצרפתי וגם של התמורות שחלו בקולוניאליזם זה , אך לא יכלה להתעלם לגמרי מן הצרכים של התושבים האחרים שאכלסו אותה . ליאורה ביגון מתמודדת בספרה עם תמונה מורכבת זאת בקלילות ובבהירות המעוררות התפעלות . הקריאה זורמת כספר עלילתי . התמונות , הגלויות והמפות מתקופות שונות מסייעות לקורא לעקוב , כמעט בדריכות , אחרי ה " סיפור " של דקר כשהדגש מושם בעיצוב הן מבחינת העיר כולה והן מבחינת שכונותיה השונות ובנייניה השונים , פרטיים כציבוריים . ביגון מראה לנו כיצד בא השלטון הקולוניאלי לידי ביטוי בארכיטקטורה ובתכנון עיר וכיצד מסייעים המבנים שהוקמו לעצב את השיח הקולוניאלי ואת הסתירות שבו . דגש אחר הושם בהפרדה בין המיעוט הלבן לבין האפריקאים , שנכפתה בתואנה של מיגור מגפות אך למעשה שיקפה רצון מדיני – תרבותי . עם זאת , למרות מאמציו הרבים של המנהל הקולוניאלי , לא הצליחה הפרדה זו להתגשם במלואה , כי לחיים במקום היו חוקים משלהם . המחברת מובילה אותנו אל השלבים השונים של " יצירת " העיר . השלב הראשון , המתרחש בין 1862 ל – 1910 בקירוב , הוא השלב הצבאי . בשלב זה נבנתה העיר למטרות ניהול הכיבוש הצרפתי באפריקה המערבית ותכננו אותה מהנדסי הצבא הקולוניאלי הצרפתי שעסקו גם בבניית משלטים צבאיים לאורך קו הכיבוש לכיוון פנים היבשת . תוכננה תכנית אב מפורטת לבניית העיר . המבנים נבנו בסגנון אחיד ומחומר עמיד , לפי טכניקות צרפתיות , והרחובות הצטלבו ברשת שתי וערב ) grid ( ונפגשו בכיכרות מרכזיות שיצרו את המרחב הציבורי . מרכז העיר קיבל בשלב זה את צורתו המוכרת עד היום . הגל הראשון של אוכלוסייה מקומית פונה מן האזור שבו הוחלט להקים את העיר . בשלב השני , שנמשך מ – 1910 עד אחרי מלחמת העולם הראשונה , הואצה מאוד ההפרדה בין אזורי הלבנים לאזורי האפריקאים בעקבות מגפות שפקדו את העיר . בעבור האפריקאים נבנתה שכונה אפריקאית , ה " מדינה " , במרחק מה מהמרכז , וגם בה תוכננו רחובות המצטלבים בשתי וערב ) שכונה זו הייתה שונה מאוד מן ה " מדינות " או ה " קס בּוֹ ת" המוכרות בצפון אפריקה ( . בשכונה זו היו שירותים בסיסיים מעטים ביותר . כן הוקם שם אזור חיץ , מעין " חגורה תברואתית " ) , ) cordon sanitaire שהפרידה אותה מן האזורים הצרפתיים . בנייה מחומרים כגון קש או בוץ הותרה במדינה , אבל היא נאסרה בחלקים המערביים של העיר מתוך הבנה ברורה שאין לאפריקאים אמצעים לבנייה בלבנים . על
|
|