|
|
עמוד:8
הם אמנם הסכינו עם התכנית האורתוגונלית , אבל עדיין היו עשויים מחומרי בנייה ארעיים 103 תמונה : 25 חלק מדוח קולוניאלי משנת 1920 המתעד את שמותיהן של מובלעות משקי הבית של בני הלבו השוכנות בתוך מרכז דקר 103 תמונה : 26 סרטוט רובעי דקר עם רמיזה להתפתחויות בצמיחה העירונית לאחר העשור של 1950 ועד היום לכיוון פנים חצי האי המכונה " הפרוור " 120 תמונה : 27 דוגמה של ראשוני מבני המגורים הקולוניאליים במרכז דקר , כיום האזור המסחרי 124 תמונה : 28 דוגמה לשרידי חתך צדי של בית מגורים קולוניאלי שנהרס לטובת הקמת מבנה מודרני וגבוה יותר תחתיו 124 תמונה : 29 החצר הפנימית של מבנה בסגנון ס ָ ן ל וּ איזי ָ אני בדקר ) כיום מלון " סן לואי סן " ( , המתוארך לסוף המאה התשע עשרה . מהקומה השנייה , על גג רעפיה , הקולונדה והבלוסטרדה , נראית יפה חצר זו על הצמחייה הטרופית שלה 125 תמונה : 30 חזית משופצת ברוח התקופה של בית בסגנון סן לואיזיאני מסן לואי עצמה בחוף הצפוני של סנגל 126 תמונה : 31 דף אחד מתוך קטלוג של " בתים קולוניאליים " — לכולם מאפיינים משותפים דוגמת ורנדה ושלדת מתכת . מבנה זה , לדוגמה , יוצר מראש בעבור מושבות באקלים טרופי על ידי חברה צרפתית מ בּ וֹ רד וֹ . קטלוגים מעין אלו הופצו באפריקה המערבית הצרפתית במסגרת שיתוף פעולה בין חברות ייצור פרטיות למחלקה לעבודות ציבוריות שם 127 תמונה : 32 אחת הווילות הקולוניאליות הסטנדרטיות הראשונות שנותרו על הפלטו של דקר . הווילה מתוארכת לעשור הראשון של המאה העשרים . גג הרעפים , הגמלון שבמרכזו פתח מעוגל וקומת הקרקע על מפתחיה הסדורים — כל אלו דומים בפשטותם לבתי הסוחרים במרכז דקר מצד אחד , ולצריפי הצבא מצד אחר . אבל שטח הוורנדה והחצר האחורית הנדיבה מאפיינים את המרחב הפריווילגי של שכונת הפלטו 128 תמונה : 33 תמונה של וילה קולוניאלית קלסית מתחילת שנות השלושים של המאה העשרים על הפלטו של דקר . שכלול וגיוון המודלים הראשונים בולטים ביותר 132 תמונה : 34 אחת השדרות הראשיות הרחבות והוותיקות של הפלטו שלאורכן ניטעו עצים שיובאו מן המטרופולין . זני הצמחים המוכרים מבית וצביעת החלק התחתון של הגזע בלבן כדי לדחות מזיקים , חיזקו את הרגשת הזהות של הקולוניזטור ואת הרצון ליצור מרחב " מבוית " ו "בן תרבות " בתוך סביבה זרה , אם לא " ברברית " 133 תמונה : 35 השלט של "בּוּ ל ְ ו ָ ואר הרפובליקה " — אחד הצירים המרכזיים במרכז דקר ששימר את שמו מזמן ייסוד דקר במשך כל התקופה הקולוניאלית ועד היום 144
|
|