|
|
עמוד:9
האדם נעשית רצינית ועמוקה יותר , כך מגלה זרתוסטרא כי היא איננה אלא רפלקסיה על דרכו שלו בחיים . משמעות הדבר היא שהוא עצמו ' חוטא ' , גם אם בפינות המרוחקות של נפשו , ב ' חטאי האדם הקטן ' . בתום החלק השני של הספר מסתיימת דרכו כמחנך בכישלון , משום שהוא אינו מסוגל לשחרר את תלמידיו לדרכם . הוא עוזב בחושך , לבדו , מבלי שמשימתו הושלמה . החלק השלישי מוקדש להתמודדותו של זרתוסטרא עם התלות שלו בתלמידיו - תלות שההכרה בה , שנדחקה אל מעמקי התודעה , מפלסת כתולעת עיקשת את דרכה למעלה , אל המודעות שלו . כפי שלמדנו במפגש הקודם , את הבוז הגדול לאחרים אנו מפתחים כשהתנהגותם מרמזת לנו על מרכיבים באישיותנו אנו , שאתם טרם התמודדנו . זהו גם מצבו של זרתוסטרא . כדי לא לשקוע בבוז הגדול לאחרים , וכדי להתגבר על הצורך לשאוב מהבוז הזה את עוצמתו , הוא נאלץ להתמודד עם ' האדם הקטן ' שבתוכו - התמודדות שמובילה את עלילת החלק השלישי של הספר . האופן בו מתמודד זרתוסטרא עם בעיית ' האדם הקטן ' אשר מצוי בתוכו יחשוף בפנינו תפיסה של סובלנות וחירות , אשר בה נבקש להתמקד במפגש זה . בכדי לפשט את מהלך סיורנו בספר , לא נתעכב על כל תוכניהם של נאומי זרתוסטרא , להוציא את המקומות בהם תכנים אלו חשובים למהלך שלנו . כדרכנו , לא נאריך בהקדמה אל מעבר לדברים אלו , ונפנה מיד אל מקום מושבם של תלמידי זרתוסטרא , המאזינים לנאומו הראשון , שמופנה " לכל אחד ולאף אחד " .
|
|