|
|
עמוד:13
בחלוף השנים חיפשתי את ההזדמנות לתעד את העבודה המיוחדת הזאת ולהביאה לידיעת הציבור . סברתי שמגיע לעובדי משרד החוץ בכלל , ולאלה מאגף המנהל בפרט , שיכירו את פועלם . סברתי גם שמגיע לעם ישראל להתוודע למעט מהפעולות הנעשות בשמו ברחבי העולם ולהבין שמשרד החוץ , ידה הארוכה של מדינת ישראל , עושה הרבה טוב לעם שלנו ולא רק בתחומי הדיפלומטיה הקונבנציונלית . היה לי ברור שאם אקח על עצמי את הפרויקט אנסה באמצעותו גם לחשוף את הקוראים לתנאים ולנסיבות המיוחדות שבהם אנו עובדים . לחשוף בפניהם את היתרונות ואת החסרונות בעבודת שליח רשמי של ישראל בחו " ל . לחשוף את הקשיים ואת רגעי התעלות הרוח , את החוויות המורכבות , ואת המחיר המשפחתי , החברתי והכלכלי , שאנו נאלצים לשלם בעקבות המעברים התכופים ממדינה למדינה . לחשוף בפניהם גם את תחושות הסיפוק שלנו משירות המדינה והעם שלנו בניכר . ואם לסכם בשורה אחת , אזי שמתי לי למטרה לפתוח צוהר קטן בפני כל מי שימצא עניין בספר לעולם המורכב בו אנו חיים ופועלים . בשנת , 2013 בעודי משרת בקונסוליה הכללית של ישראל בלוס אנג ' לס , החלטתי להוציא לפועל את שאיפתי רבת השנים . פניתי אל חבריי לעבודה באגף המנהל של משרד החוץ , מכל הרמות ומכל הדרגות ובאשר הם פרושים על פני הגלובוס , בבקשה להעלות על הכתב סיפורים מרכזיים מהקריירה שלהם . ביקשתי שיספרו את סיפורם מזווית אישית ככל שניתן . שינסו להעביר לקוראים את התחושות וההתלבטויות שהם תוצר לוואי של העבודה שלנו . ביקשתי שיספרו על התרוממות הרוח שחשו על הצלחות לעומת הכאב ומפח הנפש שהיו מנת חלקם כאשר נאלצו לטפל בטרגדיות אנושית – וכאלה , לצערנו , היו לא מעטות . ביקשתי שיפתחו בפני הקוראים חלון לעולמם האישי , זה שמתנגש בעוצמה רבה , ולעתים קרובות מדי , עם העולם המקצועי שלנו . ההתגייסות הייתה מרשימה . התחושה בקרב רבים מחברותיי וחבריי לעבודה הייתה שהסיפורים שלנו חשובים מדי מלהיוותר במחשכים – מתויקים בקלסרים עבים בארכיון המדינה . לא כל מי שרצה לתרום מסיפוריו הצליח לעמוד במשימה . למרות שחפצו בכך מאוד , עומס העבודה והצורך
|
|