|
|
עמוד:14
" החינוך להמונים ” , כפי שכונה לעתים על ידי סוציולוגים מרקסיסטיים , נועד , קודם כול , להקנות מיומנויות של קריאה וכתיבה לבני המעמד הבינוני והנמוך , כך שבבגרותם יוכלו להפעיל את המכונות ואת הטכנולוגיות שפותחו להפעלתו של תהליך הייצור ההמוני , וכפועל יוצא מכך , להגדיל את עושרם של בעלי ההון . ההשקעה בחינוך נתפסה במאה התשע –עשרה כאמצעי להגדלת כושרה התחרותי של המדינה המערבית המודרנית מול מדינות אחרות . בסוף המאה התשע – עשרה , למשל , נתפס החינוך האמריקאי כגורם חשוב בהכשרתם המקצועית של הצעירים ובהכוונתם לבתי החרושת הגדולים המיועדים לשמר את חוזקה הכלכלי של ארצות הברית בעולם ) . ) Cuban , 2003 מכאן , אין להתפלא , כי במדינות מערביות רבות הפך החינוך לתעשייה רחבת היקף המעסיקה אלפי אנשים בכל מדינה , ונתפסת כמכשיר לפיתוחה הכלכלי של כל חברה , למרות הנטל הכלכלי הכבד שהיא מטילה על תקציב המדינה . הקמתן של מערכות חינוך גדולות ומורכבות , יצרה דרישה הולכת וגוברת למורים מיומנים ומקצועיים , שרכשו השכלה מקצועית מתאימה לעבודת ההוראה במערכות חינוך רב – גוניות . בבתי הספר להכשרת מורים , " סמינרים למורים ” , כפי שכונו בתקופת היישוב העברי ובראשית ימיה של מדינת ישראל , הוקנו למורים לעתיד כלים ומיומנויות דידקטיות , לצד ידע בסיסי ביסודות החינוך ובלימודים הנלווים אליו , כסוציולוגיה ופסיכולוגיה של הלמידה וההוראה . לפחות בחלק מהמדינות , תחום החינוך כתחום ידע אקדמי , התפתח ועוצב מתוך תחומי הדעת המכונים מדעי הרוח והחברה ) . ) Bartlett & Burton , 2012 במדינות אחרות , בהן ישראל , הוקמו מחלקות עצמאיות לחינוך באוניברסיטאות השונות , בהן הכשרת המורים נתפסת כנגזרת של מדעי החינוך , והמחלקה להכשרת מורים היא חלק מבתי הספר לחינוך . כך , בעוד שהתוכניות להכשרת המורים מתמקדות בהכשרה מקצועית מעשית , המכוונת להקניית מיומנויות טכניות ופרקטיות להוראה בכיתה , מדעי החינוך מתמקדים בידע התיאורטי – אקדמי של תהליך החינוך בכלל ושל בית הספר בפרט , תהליכי ההוראה – למידה , ההקשר שבו מתקיים התהליך החינוכי וכדומה . מדעים אלה מאופיינים בגישה ביקורתית אנליטית להבנת תופעות חינוכיות ובמגוון של הסברים שונים להבנתן של תופעות אלה ) . ) Bartlett & Burton , 2012 כתחום ידע בין – תחומי , מדע החינוך שואב את הידע התיאורטי והאמפירי שלו ממדעים קרובים , כסוציולוגיה , פילוסופיה , פסיכולוגיה והיסטוריה . אבל , אליה וקוץ בה . בעוד שרב–גוניות זו מאפשרת למדע החינוך הסתכלות מעמיקה מנקודות מבט רבות על התהליך החינוכי וההקשר שבו הוא פועל , בה בעת מדע החינוך נעדר אחידות קונספטואלית וחסר בסיס ידע תיאורטי המשותף לכלל הרכיבים שבו . למעשה , חברי הסגל של בתי הספר לחינוך אמונים על הבנתם של היבטים שונים של החינוך , עד כי לעתים נדמה למתבונן שהוא צופה במגדל בבל אקדמי . הפילוסוף של החינוך , לדוגמה , מנסה לחשוף מעל לפני השטח אמיתות והנחות יסוד בתחום החינוך , ומתמקד בשאלות כגון : מה הוא בית ספר , מה מטרתו , מי הוא המורה ומה מטרותיו , ומציע הנחות יסוד אפסטימולוגיות להבנת תהליך החינוך ) למשל , איך אנו יודעים מה שאנו יודעים , ואיך אנו עשויים לכוון את עצמנו למה שאיננו יודעים ( . שאלות דומות עשוי להפנות ההיסטוריון של החינוך , המנסה להבין סוגיות שונות הנקשרות בבית הספר ובמערכת החינוך מתוך נקודת מבט היסטורית . כך , למשל , לארי קיובן ) , ) Cuban , 2003 היסטוריון
|
|