|
|
עמוד:13
מזוהה עם הפוליטיקה . התקת הדיון לזירה של חיי היומיום ממקמת את תהליך החילון בתוך מסגרת רחבה יותר של שינויים חברתיים המתבטאים בבחירות אישיות ויוזמות הקשורות לעתים באופן רופף בלבד למשנה אידיאולוגית סדורה או לתכנית שינוי מקיפה . אבל למרות היעדר המשנה או התכנית , ואולי בשל כך , משנות אותן הבחירות והיוזמות את פני המרחב הציבורי ומעצבות את העימות האידיאולוגי , את המבנים הפוליטיים ואת כללי המשחק . תהליכי החילון שבהם עוסקים פרקי הספר מתחוללים בזירות שונות . בחלקם , מאבקים אידיאולוגיים סביב חופש דת מקבלים תנופה מחודשת וערוצי פעולה חדשים . אחרים קשורים בהזדמנויות חדשות – כלכליות , דמוגרפיות וחברתיות – המאפשרות ליזמים " לתפוס את היום . " אל תפיסת העולם החילונית , נחלת מיעוט , מצטרפים צרכים ותשוקות שאינם בהכרח משנים זהויות והזדהויות או נתפסים כחלק מפעולה פוליטית בעלת מטרה . כך , לדוגמא , קניות בשבת או אכילה במסעדות לא כשרות הן בחירות צרכניות או תרבותיות שנוטלים בהן חלק גם מי שאינם מגדירים עצמם חילונים , ונישואין אזרחיים או קבורה אזרחית יכולים לבטא בחירות אסתטיות תרבותיות ורצון להימנע ממעורבות פוליטית . דרך ההעדפות והבחירות של יהודים ישראלים , המשמעויות שהם מעניקים להן , וההשלכות שלהן , מבקש חיבור זה לבחון מחדש את מושג החילון ואת מעמדה של הדת בחברה ובפוליטיקה הישראלית . אף שהדת מוסיפה למלא תפקיד מרכזי בחברה הישראלית ואיבדה רק חלק קטן , אם בכלל , מסמכותה הפורמאלית , החל משנות התשעים ואילך נוצרו מרחבים מחולנים של נישואין וקבורה אזרחיים , של מסעדות וחנויות מזון לא כשרות ושל מסחר בשבת . את השינויים הללו לא ניתן להסביר בעלייה דרמטית במספר היהודים הישראלים המגדירים עצמם חילונים או במאבקים פוליטיים שהסתיימו בחקיקה חילונית . בהתחשב בחולשתה של החילוניות כזהות , כאידיאולוגיה או ככוח פוליטי , מה אם כך יכול להסביר את השינויים האלה ? כיצד קרו , שעה שהממסד הדתי שמר על כוחו הפורמאלי ? מיהם היזמים והמרוויחים משינויים אלה ? ואיזו השפעה צפויה להיות לשינויים האלה על מעמדה של הדת בעתיד ?
|
|