|
|
עמוד:9
פתח דבר חשיבותם של העובדים לפירמה ברורה וידועה לכול . פירמה שרוצה לשרוד בעולם תחרותי חייבת להביא זאת בחשבון ולנהל את משאבי האנוש כפי שהיא מנהלת את שאר גורמי הייצור שלה . אולם עובדים אינם כשאר גורמי הייצור המשמשים את הפירמה ולכן אסור להתייחס אליהם ככאלו . העובדים , מעצם היותם אנשים חושבים ובעלי תחושות ורגשות , בעלי דעות ועמדות כלפי הסובבים אותם , אנשים המקבלים החלטות , יכולים לשנות את התנהגותם בהתאם לסביבה שבה הם פועלים . פירמה שתשכיל לרתום את עובדיה להשגת מטרותיה תוכל להתחרות ביתר קלות בשוק ולשרוד לאורך שנים . במאמר שפורסם כבר בשנת , 1919 זמן קצר לאחר תום מלחמת העולם הראשונה , הראה שליכטר כיצד ההתייחסות המסורתית של מעסיקים אל עובדיהם באותה תקופה מנוגדת לטובתם של המעסיקים . הניהול המסורתי , לדבריו , הוא גס ותובעני . גסות הניהול מתבטאת בהתעלמות מגורמים בסיסיים הקשורים ליעילותם של העובדים : . 1 ביצוען של משימות בייצור דורש כישורים שונים , ולכל עובד יש כישורים שונים — יש צורך לבחור בקפידה כל עובד ועובד כדי שיתאים למטלה שלמענה נשכר . . 2 התפוקה תלויה בבחירה נכונה של אופן הייצור , והעובד הפשוט אינו יכול להחליט על כך בעצמו . . 3 הכשרה יזומה של העובדים תגדיל את התפוקה , ולכן את הבחירה אם ללמוד או לא אין להשאיר לשיקולם של העובדים . . 4 לתנאי העבודה ברצפת הייצור יש השפעה על סך התפוקה המיוצרת . . 5 מסלול קידום יוצר עבור העובד תמריץ להתאמץ . . 6 עובדים לא מרוצים אינם משקיעים בעבודה את המקסימום האפשרי מבחינתם , ואין כוח שיוכל לכפות עליהם לעשות זאת . Wright , McMahan & McWilliams , 1994 1 Slichter , 1919 2
|
|