|
|
עמוד:12
בספרות החברתיות האחרות כמו למשל , עיקרון הצדק של השוק הכלכלי הפועל בתוך ספרת הכלכלה או עקרונות הצדק השיוכיים ( גיל ומגדר ) המופעלים בתוך ספרת המשפחה , אל תוך ספרת החינוך . בתוך כך , בפרק זה נתאר את הזירות השכיחות בהן מחולקים טובין שונים ולצידן את עקרונות הצדק וכללי החלוקה המופעלים בהן . תאור זה של הזירות נע מרמת המאקרו , כמו הזכות לחינוך והקצאת מקומות לימוד ועד לרמת המיקרו , כמו שיטות הוראה ( כלומר , חלוקת הידע ) , יחסי מורים תלמידים וציונים . אחד המאפיינים המרכזיים של ספרת החינוך העולים מפרק זה הוא שברמות החינוך הנמוכות יותר בולטת הפעלתו של עיקרון השוויון בתוצאות , בעוד שברמות החינוך הגבוהות יותר , רווחת ההעדפה לעקרון הצדק המריטוקרטי ( התקדמות על בסיס מאמץ ותפוקה ) . נחתום את ספרנו בפרק השישי , שכותרתו " בין חינוך לבין גלגוליהן של אידיאולוגיות בחברה הישראלית " ובו נציג את ההיבט האידיאולוגי כהקשר המרחבי תרבותי בו פועלת מערכת החינוך , ונעמוד על גלגוליהן השונים של אידיאולוגיות חברתיות לאורך זמן . באופן מיוחד , נתמקד בהיבט המקומי הישראלי , קרי האופן בו ההגמוניה הציונית , אשר השפעותיה היו ניכרות עד אמצע שנות השמונים , נשתרשה בתוך מערכות החינוך הפורמאלית והבלתי פורמאלית , וכיצד היא העצימה את ערכי התרומה לחברה והצדיקה אותם ( . ( Sabbagh , 2003 בהקשר זה ננסה להשיב על שלוש שאלות מרכזיות : ( א ) כיצד ניתן לאפיין את ההגמוניה התרבותית בישראל בכלל ואת אידיאולוגיית הצדק החלוקתי ( distributive justice ) בפרט ( (? Cohen , 1989 ; Firer , 1985 בהקשר לשאלה זו נתאר כיצד אידיאולוגית הצדק החלוקתי הדגישה חלוקה בלתי שוויונית של משאבים שונים על פי ערכי החלוציות והתרומה לחברה . ערכים אלה , לעתים קרובות , גברו על ערך הרווח האישי ( . ( Sabbagh , 2003 אידיאולוגיה זו יצרה דירוג בין קבוצות חברתיות שונות על פי תפיסת התרומה לחברה . כך למשל , כל העונים לסטאטוס – גברים , אשכנזים ואנשי צבא – נתפסו כתורמים לחברה יותר מאשר העונים לסטאטוס – נשים , מזרחים , וערבים ( , Sabbagh . ( 2005 b תוך התייחסות להיבטים גלובאליים ומקומיים , תוצג השוואה , בין מודל הצדק החלוקתי המאפיין חברות דמוקרטיות ליברליות ( כמו , ארצות הברית , קנדה וארצות מערב אירופה ) , לבין מודל הצדק
|
|