|
|
עמוד:10
בחקר החינוך , אשר בשונה משתי פרדיגמות המשנה המבניות , מתבוננת על האופן בו יחידים מבנים באופן פעיל את יחסי הגומלין ביניהם ( . ( Weber , 1968 פרדיגמות אלה תבחנה בהקשר חינוכי כללי תוך דגש מיוחד על ביטוייהן בהיבט של החברה הישראלית . כך למשל , נציג את יתרונותיו ומגבלותיו של המודל הבלתי פורמאלי , שטבע ראובן כהנא , היוצא מתוך הפרספקטיבה המבנית תפקודית , ואת השפעותיו על יחידים המתחנכים בארגונים הפועלים על פי מודל זה . לצד זה נציג את עמדותיו של שלמה סבירסקי היוצאות מתוך הפרספקטיבה של פרדיגמת הקונפליקט ואשר מדגישות את אי השוויון והפערים החברתיים המתקיימים בין קבוצות שונות הפועלות בתוך החברה הישראלית ( . ( Swirski , 1999 ולבסוף , נדגים מתוך מחקריה של תמר כתריאל כיצד מתעצבות תרבויות ילדים ייחודיות בישראל מתוך יחסי חליפין שונים ( . ( Katriel , 1999 הפרק השלישי שכותרתו " בין חינוך למשפחה " יתמקד בבחינת תפקידי המשפחה וביחסי הגומלין שבין המשפחה לבין החינוך , כפי שהם מתפרשים על ידי הפרדיגמות שונות , המוצגות בפרק הקודם ( . ( Giddens , 1997 הסוציולוגיה של החינוך מניחה , כי המשפחה היא המוסד הקודם והקרוב ביותר למערכת החינוך ( פסטרנק , ; 1994 שפירא ובן סימון , . ( 1989 בנוסף , למשפחה חשיבות סוציולוגית רבה , מכיוון שעל פיה נקבע מעמדם החברתי כלכלי ההתחלתי של הילדים , אשר לו השלכות מרחיקות לכת על סיכוי החיים העתידי שלהם . בהקשר לכך , יודגשו תפקידי הסוציאליזציה של המשפחה , כמו עיצוב ערכים וציפיות לימודיות , וכיצד תפקידים אלה מעוצבים על ידי ההקשר החברתי התרבותי בו פועלת המשפחה . לחילופין , תיבדקנה השלכותיהם החברתיות של תפקידים משפחתיים אלה , כמו למשל , השפעת המעמד החברתי של המשפחה על עיכוב / שיפור בהישגים הלימודיים של הילדים ועל ערכיהם החברתיים ( , Kohn , 1979 ; Lareau . ( 2003 בהקשר לכך , יחסי הגומלין בין מערכת החינוך לבין המשפחה יודגמו על ידי מחקרים מהעולם ובהיבט המקומי של משפחות בישראל . בפרק הרביעי שכותרתו " בין חינוך לאי שוויון אתני , לאומי ומגדרי" תוצג זיקתו של החינוך לבעיית אי השוויון החברתי . נושא זה מהווה אחד מהנושאים הנחקרים ביותר במסגרת הסוציולוגיה של החינוך , וזאת בשל הקשר ההדוק שקיים בין רמת ההשכלה של יחיד לבין
|
|