|
|
עמוד:8
יסוד : כבוד האדם וחירותו ועל חוק יסוד : חופש העיסוק , שנחקקו בשנת . 1992 מעבר מהגדרת המדינה כ " מדינת העם היהודי " ל " מדינה יהודית ודמוקרטית " , עם דגש על הצורך בחיזוק המרכיב הדמוקרטי במתח שקיים בינו לבין המרכיב היהודי . המשא ומתן עם הנהגת העם הפלסטיני , שהוביל להכרה באש " ף ולחתימה על הסכמי אוסלו , שינו בצורה מרחיקת לכת את האווירה בין שני העמים ויצרו הפוגה ( ואף אופוריה ) בכל הנוגע ליחסים עם הסביבה הערבית בכלל ועם העם הפלסטיני בפרט . הסכם אוסלו היה אמור להוביל לעצירת מפעל ההתנחלות ולהחזרת שטחים פלסטיניים לבעליהם . תהליך זה נקטע כאשר נרצח ראש הממשלה דאז , יצחק רבין , בידי איש ימין שהצהיר בגלוי על התנגדותו למדיניות של ראש הממשלה . הצטרפות נציגי המיעוט הערבי בישראל אל ה " גוש הפרלמנטרי החוסם" בכנסת ה , 13 אשר מנע את התפרקותה של ממשלת רבין ואפשר לה לנהל את מדיניותה עד יום הירצחו , כולל האפשרות להעביר את הסכמי אוסלו בכנסת . ההתפתחויות הללו שיקפו שני תהליכים מנוגדים בהוויה הישראלית : מצד אחד , תמורות שחיזקו היבטים דמוקרטיים של השלטון , את שלטון החוק , את הביקורת השיפוטית , את שיתופו של המיעוט הערבי בחיים הפוליטיים ואת חיזוק מעמדו הפוליטי והחברתי ומצד שני , תגובת שרשרת מצד כוחות הימין בישראל , שהחלה ברצח ראש הממשלה ונמשכת עד עצם כתיבת שורות אלו . תגובה זו נועדה לחזק את יהדותה של המדינה , על ידי כינונו של מערך פריבילגיות המוענקות לרוב היהודי ובאמצעות חיזוק מפעל ההתנחלות והרחבתו , במטרה לסכל כל אפשרות של משא ומתן עתידי שיתבסס על חלוקת הארץ בין שני העמים . שינויי עומק אלה לא התאפשרו ללא פגיעה קשה במיעוט הערבי ובזכויותיו , כפי שנפרט בהמשך . השלטון הנוכחי בישראל שואף , בין היתר , לשרטט מחדש את היחסים שבינו לבין המיעוט הערבי בישראל , ואף לקבוע כללים וחוקים חדשים למעמדו . על רקע זה מתקיים הדיון העיקש על העברת " חוק הלאום " בכנסת , למרות התנגדותם של אנשי משפט ופוליטיקאים בכירים . חוק זה אמור להבטיח את עליונותו החוקית והחוקתית של הלאום היהודי , תוך פגיעה מכוונת ומוצהרת במעמד המיעוט הערבי ובזכויותיו האישיות והקולקטיביות . על פי ההצהרות המוקדמות של שריה , הממשלה שהורכבה בחודש מאי 2015 צפויה אף לנקוט בצעדים נוספים שיחמירו מגמה זו .
|
|