|
|
עמוד:10
ללא מחסומים , וכשמתכוונים לשנות סביבות קיימות יש להתייחס אליהן באופן הוליסטי ולא בדרך של שיפוץ נקודתי . ' עיצוב אוניברסלי ' איננו רשימה של סטנדרטים לנגישות אלא עקרונות שלפיהם יש לפתח סביבות ידידותיות לכל פרט , אסתטיות , נוחות , יעילות ונעימות . דוגמה נוספת היא סוגיית הבדידות שמדווחים עליה בגירים עם ל "ר רבים ( רייטר , . ( 2004 אמנם הספר מתמקד בתלמידים ובגירים עם ל " ר , שרובם ככולם משתלבים בבתי הספר בחינוך הכללי ובמוסדות להשכלה גבוהה , אך מה קורה לאחר מכן ? הנתונים מהשטח מלמדים כי אף על פי שאנשים עם ל " ר גרים בתוך הקהילה הרואה , הם חווים בדידות חברתית ובדידות רגשית גם יחד . על פי המודל האקולוגי ( רייטר , 2004 ) יש לטפח השתלבות משמעותית לא רק בהיבט הפיזי והנגישות הטכנולוגית . האדם שייך לסביבות שונות : קרובות , כמשפחה או שכונה , ורחוקות , כיישוב או מערכת חינוך . בין הסביבות הללו יש אינטראקציה מתמדת . השתלבות של ממש , שתצמצם את בדידותו של האדם , תוכל להתקיים רק מתוך טיפוח קשרים חברתיים כמו גם קשרים בין -אישיים בעלי משמעות על ידי פיתוח עמדות מקבלות ומכבדות של סביבותיו של האדם . כפן משלים לכך יש להעצים את האדם עם ל " ר עצמו ולעודד אותו למעורבות אקטיבית בחברה , לנחישות עצמית ולאוטונומיה אישית , דהיינו לקבלת החלטות עצמאיות ואחריות לחייו . אני תקווה כי הספר יתרום להרחבת הידע העדכני בנושאים העיקריים הקשורים לליקויי הראייה ולעיוורון , להכרת מערכות התמיכה הקיימות עבור תלמידים ובגירים לקויי ראייה ועיוורים בישראל ולהבנת החשיבה העיונית שבבסיס התמיכה וההעצמה המוצעות לתלמידים האלה במשך השנים . נוסף על כך אני מייחל להטמעת עקרונותיו של המודל האלטרנטיבי המוצע - מודל פוטנציאל הצמיחה - בעיקר משום שהוא מכוון ליעד העכשווי בחינוך המיוחד : שיפור ההכלה והעצמת איכות החיים של תלמידים עם ליקויי ראייה ועיוורון ועם צרכים ייחודיים בכלל .
|
|