|
|
עמוד:14
סגנון הדיווח וההקשר שבו הוא מתרחש קובעים את המשמעויות – אילו מהנושאים יהיו במרכז השיח הציבורי ואילו בשוליו , מה סדר חשיבותם , ואיך תעוצב תמונת העולם של הקהל . סדר היום התקשורתי מכתיב מה יהיה במוקד הדיווחים . המושג סדר יום יורחב ויוסבר בהמשך המבוא . שמן של תכניות כמו " נכון לעכשיו " ( רשת א ) , " סדר יום " ( רשת ב ) ו "מה בוער " ( גלי צה״ל ) מרמזות על תוכנן : על מה הכי חשוב לדבר ועל מה אנשים אכן ידברו במשך היום . גם תכניות האקטואליה של אחר הצהריים בישראל , " לונדון וקירשנבאום " , " חמש עם רפי רשף " , " ערב חדש " ואחרות מעצבות את השיח היומי . ברוח דברים אלה ניתן גם להסביר את המשותף בהגדרות של המושגים ״חדשות״ ( news ) ו״עיתונאות״ ( , ( journalism המלמדות שעניינם בעיקר דיווח על אירועים בני הזמן והפרשנות שלהם ( נייגר , . ( 2007 מסגרות התקשורת מסייעות הן לעיתונאים המדווחים על האירועים , הן לקהל המסתמך על דיווחיהם , לארגן את האירועים ולהתבונן בהם מנקודת מבט פרשנית : אילו פרטים להדגיש בכל סיפור , כיצד למיינם , אילו זוויות להדגיש , ובכך לדרג את סדר חשיבותם ולעצב את דעות הקהל הבוחר בין החלופות העיתונאיות המוצעות לו ( . ( Cohen & Wolsfeld , 1993 ; Zaller , 1992 לדוגמה , יהיה מי שימצב מיידי אבנים פלסטינים ככנופיות של צעירים פורעי חוק וסדר שיש להענישם במלוא החומרה , ואחרים יציגו אותם כלוחמי חופש הנאבקים בכיבוש . יתר על כן , אמצעי התקשורת יכולים לומר לקהליהם על מה לחשוב ואיך לחשוב על הנושאים שהוצגו ( , ( McCombs & Shaw , 1972 ואלה אינם מבחינים בדרכים שבהן מארגנת התקשורת את המציאות בעבורם ( , Gamson . ( 1992 ; Gitlin , 1980 העיתונאית אורית גלילי - צוקר ( 2008 ) מציינת , כי כל ארגון ששואף להשפיע פוליטית על הציבור מנסה לא רק להכניס את הסיפורים שלו לחדשות , אלא גם לשלוט על הדרך שבה הם מתקבלים על ידי קהלי התקשורת . ״המטפורות של אמצעי התקשורת מסווגות , עורכות , ממסגרות , מרחיבות , מצמצמות וצובעות את העולם בעבורנו , וטוענות משהו על דרכו״ , טען תאורטיקן התקשורת האמריקני ניל פוסטמן ( . ( 15 : 2000 הפילוסוף אלדוס הקסלי ([ 1985 ] 1931 ) סבר כי סגידתו של הציבור לטכנולוגיות התקשורת ולעונג שהן מספקות מקפחת את יכולתו לחשוב . חוקר התקשורת דן כספי מצטט דברים דומים של העיתונאי והוגה הדעות האמריקני וולטר ליפמן ( Lippman , 1922 ) מתחילת המאה ה - : 20 ברוב המקרים בני אדם לומדים על אירועים ועל מציאות מבלי לחוות אותם במישרין אלא ממקורות משניים , בדרך כלל מאמצעי תקשורת ,
|
|