|
|
עמוד:9
פתח דבר : תכשיטים וחפצים אחרים במרחב הנדוניה " כל התכשיטין שלי" בספרו של יהודה בורלא במעגלי אהבה ( תשי " ג ) , מופיע הסיפור " סובבתהו בכחש " , בו אנו מתוודעים אל ריקוג ' ה לבית חפץ , שבעת נישואיה לגביר הירושלמי סיניור יעקב נחשון הביאה נדוניה בדמות תיבה מלאה ברוב תכשיטים ואבני חן . הגביר היה עשיר כשלעצמו , אך ברור היה לפי טבעו הקמצני , הרכושני ותאב הבצע , שהאשה שיישא צריכה אף היא להוכיח את עושרו של אביה , שרכושו יצטרף רובו ככולו לרכושו של נחשון ויגדיל את נכסיו ואת כבודו . בנוסף על הונו שלו , גם רכושה של אשתו הראשונה , שממנה נתאלמן , נותר בידו של נחשון , וגם את חשבונו חישב כנראה באותה תאווה חומרנית , שהרי למרות שנאתו אליה , ככתוב , לא גירש אותה מפני קמצנות וחמדנות : " היאך יוציא ממון לשלם כתובתה ? " ( . ( 250 כך נודעת לנו העדפתו של הגביר לכסף על פני אושר הבא ממקום אחר . תמורת אי רצונו לגרש את האשה השנואה , ציער אותה וייסר אותה עד שנפטרה לעולמה , והוא נתפנה מחדש לשאת אשה חדשה , הלא היא ריקוג ' ה , גם היא בעלת הון כאמור , וגם היא כקודמתה תגדיל את הונו של בעלה . ייתכן שתכשיטיה של ריקוג ' ה נרכשו על ידי אביה סמוך לנישואיה כדי להעמיד לה נדוניה נכבדת וכדי להגדיל את חינו ואת יוקרתו של השידוך עימה , וייתכן שנרכשו קודם לכן ונצברו עבור הבת אט אט לקראת אותו ייעוד . כך או כך , התכשיטים מייצגים את עושר אביה ואת יכולתו לבצע עסקה מוצלחת עם גבר עשיר אחר , והם ודאי תפשו מקום נכבד בעסקה זו . כמו הגביר נחשון , גם אביה של ריקוג ' ה לקה בתכונת הקמצנות , שכן " ריח מרובה של כילאות היה נודף הימנו " ( , ( 251 - 250 ואת שידוך בתו לנחשון מסכם הסיפור : " והיא , מידה זו [ הכילאות ] , שפיתתה אותו למכור בתו בהון " ( . ( 251 יש במשפט זה יותר מרמז לשידוך בלתי רצוי לבת ואולי אף בלתי ראוי לה ( " איכה יועם זהב " , קוננו עליה אנשי ירושלים , " שתיתן עצמה בידיו של פיגול זה " ) , שידוך שנולד מחמדנות וכתוצאה מפיתוי כספי , ושטיבו כעסקת מכירה הוא חשוף ואף ברוטלי . הנה כך , עסקת שני הגברים העשירים והקמצנים למכירתה ולקנייתה של האשה גלויה כאן לחלוטין , והגביר זכה ליהנות מתכשיטי אשתו מידי אביה . לאחר נישואיה , ולמרות שייכותם הרשמית אליה , תכשיטיה של ריקוג ' ה שימשו בעליל את בעלה : ברוב הימים שכבו בתיבתם הסגורה , וההנאה שנהנה מהם נחשון היתה כהנאתו של בעל הון שמונה ומונה את כספו , וכספו הולך ורב , הוא נצבר בקופות ובתיבות , ומפגין את ערכו הסימבולי עת הוא נותר ללא שימוש . מתברר שהגביר אף נהג לפקוד את ארגז התכשיטים מדי פעם , כפקוד האדם מקום מקודש ונסגד , כדי לוודא שהכול מונח במקומו ולא נגרע דבר , וכדי להזכיר לעצמו את עושרו ואת גדולתו . כשעלה בו חשש שמא נגעה ריקוג ' ה נגיעה רעה בתכשיטים ,
|
|