|
|
עמוד:11
פתח דבר א תוצאות הבחירות לכנסת בשנת 1999 עמדו בסימן עלייתה המטאורית של תנועת ש " ס , שהגיעה אז לשיא כוחה האלקטוראלי . בנאום הניצחון שלו , כשהוא נישא על כתפיים באולם הומה אדם , מנה יו " ר התנועה , אריה דרעי , את יעדי התנועה : ' המטרה ' , קבע דרעי , ' היא לפתוח עוד תלמודי תורה , עוד בתי כנסיות ועוד מקוואות ' . ' מטרה ' זו , שזיכתה אותו בתשואות חן חן , ביטאה , באופן ברור , את ניתוקה של היהדות הדתית מן העיסוק בשאלות של חברה ומדינה , תרבות וזהות יהודית , ואת הצטנפותה לתחומיו הצרים של הפרט . מגמה דומה מאפיינת , כידוע , גם את אגודת ישראל וגם את המפד " ל , על גלגוליה השונים , אשר מזה דורותיים מעמידה את מפעל ההתיישבות בשטחים במרכז מעייניה . טענתי היא כי מגמה זו לא אפיינה את כל זרמי היהדות הדתית , וכי עיון קפדני יזהה את קיומו של זרם דתי אחר , שפעל במדינת - ישראל ערב הקמתה ובשנותיה הפורמטיביות , ואשר שם לו למטרה לעצב את ההלכה כמשנה תרבותית , משפטית ולאומית , תוך ניסיון להתאימה לצרכיה של חברה ריבונית ומודרנית . זרם זה , אשר ינק ממעיינות הגותה של הניאו - אורתודוקסיה בגרמניה , ביטא , למעשה , את המשך פיתוחה על רקע המציאות הארץ - ישראלית . במילים אחרות , בניגוד לסברה שראתה את שקיעתה של הניאו - אורתודוקסיה בגרמניה עם סגירת מוסדותיה ערב מלחמת העולם השנייה הרי שניתן לזהות את התפתחות רעיונותיה במדינת - ישראל , כפי שביטאו אותה תלמידיה וממשיכי מורשתה . יש לציין כי אין ענייננו בזרם ניאו - אורתודוקסי מוצהר ומודע לעצמו , אלא שבחינת משנתם הדתית ופעילותם הציבורית של תלמידי הניאו-אורתודוקסיה , שעלו לארץ במרוצת שנות השלושים של המאה הקודמת , מגלה מכנים משותפים רבים ביניהם , אשר מאפשרים לראות בהם זרם ניאו - אורתודוקסי ארץ - ישראלי ייחודי . בין האישים הללו ניתן למנות את יצחק [ פריץ ] בער , ישעיהו ליבוביץ , משה אונא , ברוך קורצוויל , פנחס [ אריך ] רוזנבליט , ישעיהו אביעד-
|
|