|
|
עמוד:10
המלצתנו : יש להוכיח שהתועלת בנקיטת צעד מסוים עולה על נזקו . אם אי אפשר להוכיח את יעילותה של מדיניות הריסת הבתים , נשמט הבסיס המוסרי של עמדת צה "ל לפעול על פיה . ולכן , אפילו אם צה " ל דוגל בגישה התועלתנית , הוא חייב להסתמך על ראיות שיצדיקו את עמדתו . ב . המישור המעשי . בהקשר הזה אנו בודקים אם אכן ישנו בסיס עובדתי מספיק לעמדה שהמדיניות של הריסת הבתים יעילה . להבנתנו , דרך אפשרית לבחון יעילות היא באמצעות נתונים אמפיריים , קרי נתונים סטטיסטיים או טכניקות מחקר המשתמשות בנתונים אלה כדי להסיק מסקנות עקרוניות המאפשרות קבלת החלטות מושכלת בנושאי מדיניות . ואולם , חרף הבנה זו , בתי המשפט בישראל ומקבלי ההחלטות שללו במשך שנים את האפשרות שמחקרים מדעיים או נתונים סטטיסטיים יכולים להוכיח את יעילותה של המדיניות הנדונה כאן . אנו עצמנו לא הצלחנו למצוא נתונים לטובת ביסוס העמדה שהריסת בתים מקדמת הרתעה לאורך זמן רב . מנגד כן מצאנו הוכחות לכאורה לכך שנקיטת מדיניות הריסת הבתים אינה מרתיעה פעולות טרור . יש הטוענים כי היא אפילו מעודדת אותן . המלצתנו : יש להסתייע בנתונים אמפיריים בהליכי קבלת ההחלטות כאשר מדובר במדיניות הריסת בתים . יש לנהוג כך אף שבמקרים מסוימים קשה למסגר את הנתונים הרלוונטיים במדויק ואף שלפעמים אין בידי מקבלי ההחלטות כלים מקצועיים לניתוח המידע ולהערכת איכותו . היות שיש מספיק דוגמאות חיוביות ליכולתם של מקבלי החלטות להשתמש בכלים אמפיריים , לא בלתי סביר לצפות שיהיה ביטוי לכך גם במה שקשור למדיניות הריסת הבתים . ג . שאלת קיומה של חשיבה רציונלית בעת קבלת ההחלטה על נקיטת מדיניות הריסת הבתים . אנו סבורים כי הנתונים שאספנו מוכיחים שמבחינה רציונלית מוצדק לחדול ממדיניות הריסת הבתים , אך בפועל לא כך קרה . היות שכך נשאלת השאלה מה מקומן של הטיות ( biases ) קוגניטיביות בקביעת המדיניות בנושא של הריסת בתים . אם נבין את מקומן , נוכל להבין טוב יותר את הליך קבלת ההחלטות ואת הסיבות שבגינן לא נזנחה מדיניות זו .
|
|