פרק ראשון הזונה "היה היה"

עמוד:13

שענדה , בקמטי הבגד שלגופה ואפילו בצכער של השפתון שבו השתמשה — כל אלה עקבות שהותירה אותה זוכה בגוף הטקסט הבנימיני . במשך חמש השנים שכהן עבדתי על כתיבת ספר זה התבוננתי בתמונתה של הזונה ההיא . וכהרבה תמונות נוספות . מקצתן מצאתי בספרים ובארכיונים ואחרות — כמו את זו שלה — חשפתי מתוך הטקסט הכניסיני כשאני מודעת לכך , שאין זה אלא מעשה מרכבה , המצאת התמונה כעדות אחרונה . " פחות מאי פעם " , ציטט כנימין את ברטולט ברכט . " שכפול פשוט של המציאות מסביר משהו על אודות המציאות [ ... ] מוטל עלינו לבנות משהו , משהר מלאכותי , מיוצר " ( בנימין , 2004 עמי . ( 45 את '' הזונה יהיה היהי " אציע לראות בתור נספח של בנימין לקטלוג של זרבות שיצא לאור בשנות השלושים של המאה התשע עשרה . קטלוג זה הכיל עשרים איורים ארוטיים ; מתחת לכל אחד מהם נרשמו שמה וכתובתה של הזונה המוצגת . דבר קיומו של הקטלוג נודע לבנימין שעה שקרא בכתביו של אדךארד פוקס , האיש ששימש השראה לדמות האספן . 4 שאת תוריה שרטט כנימין במסה שיוחדה לו , " מכין שבע הכתובות הראשונות המוזכרות בקטלוג , חמש הן של פסז " ים השונים זה מזה ' / כתב בנימין לעצמו לצד תיאור קצרצר של הקטלוג , שאותו כלל בפרק שעסק בזנות רכהימור בחיבורו הלא גמור " הפסדים " ( . ( Benjamin I 9 H 9 , p . 525 הערה זו שרשס כנימין לעצמו מעלה שתי סוגיות חשובות שאעסוק בהן בפרק זה , האחת היא היות הפסדים של פריז מקום מגורים שכיח לזונות : השנייה היא עצם הוכר שלזונה יש כתובת . מדוע לפתוח ספר על כנימין בדיון על זונה ? קל להשלים כתיבת ספרים שלמים על בנימין או לקראם ולעבור על פניהן של הזונות השונות המופיעות בכתביו בלי להעניק להן מבט , ולו החטוף כיותר , וכמובן כלי לפתוח אתן בשיחה . כתיבה המוחקת אותן מהטקסט הבנימיני , חולפת על פניהן במהירות ועוברת מיד אל ה " עיקר " אומרת למעשה : מה להן לזונות האלה ולהיסטוריה , לפילוסופיה , לשיחה , לצילום או למשפטי אך אם מבקשים לחשוב עם בנימין על כל אחד מנושאים אלה , אי אפשר להתעלם מנוכחותן החוורת ר 1 שנת של וונות בהקשרים שונים , בעודן ממלאות תפקידים רטוריים מגוונים ואחרים שאינם מתלכדים לכדי דמות אלגורית אחת . הפעם הראשונה שבה פגשתי בזונה כטקסט של בנימין היתה בתזות " על מושג ההיסטוריה " . רשמתי לפני את המפגש אך עדיין לא ידעתי מה לומר עליו . בקריאתי שיוויתי אותה לנגד עיני כדמות מוחשית ; הקיום שלה לא היה כשבילי רק טקסטואלי , כמשך שנים רבות היא ליוותה אותי כדימוי חזותי שעוצמתו מתחזקת מעצם מיקומו המפתיע בטקסט , מדובר בנוכחות אניגמםית למדי , שלהפתעתי התעלמה ממנה רוב הכתיבה על בנימין . כדיון המועט שהתקיים במקומן של הזונות ככתיבתו , תוארה הזונה כדמות אחת מלוכדת , אף על פי ששום פרשן לא טרח לקרוא מקרוב את מכלול הטקסטים שבהם 4 ראו מסתו על האספן { בנימין , ( 1996

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא