|
|
עמוד:7
בפתח הספר הסיפור " האפיפיור היהודי " — הלא הוא אלחנן בן רבי שמעון ממגבצא ( מיינץ ) . שנחטף כילדותו מבית אביר , גדל כנוצרי והיה לאפיפיור , וסופר שנפגש שנית עם אביר , שב ליהדרתר וקידש שם שמים — מוכר לי מימי ילדותי כסיפור שסופר מרי שנה בשנה לקראת הימים הנוראים . בנעוריי התוודעתי אל הסיפור " רבי אלחנן הקדוש" מאת הרב מאיר להמן שעיבר אותו לעלילה רחבת יריעה . לא שיערתי אז שסיפור זה . ששורשיו נטועים עמוק בתרבות יהודי אשכנז , אינו בן גרסה אחת בלבד , כי אם נפוץ הוא בגרסאות רבות , מהן שונות מאוד זר מזו ומהן שהגיעו אף למרחב התרבות של יהודי ספרד וצפון אפריקה . לא בכדי זכה הסיפור לתפוצה כה רחבה ; משוקעות כו בעיות שהעסיקו את החברה היהודית באשכנז בימי הביניים : קידוש השם , תשובה , המרת דת והיחס למומרים , פולמוס יהרדי נרצרי ועוד . הסיפור הצית בם את דמיונם של יוצרים כני התקופה החדשה שהעניקו לו לבוש מודרני : רומן . הצגה , תסכית ברדיו וכדומה . ועדיין הוא מסופר ומוסיף להופיע מחדש בעיבודים שובים גם בזמננו , על פי רוב בסמוך לראש השנה , בספר זה ביקשתי להתחקות אחר שורשיה של אגדת האפיפיור היהודי . גלגוליה והתפתחותה מן הטקסטים הימי ביניימיים רעד לעיבודים מודרניים של המאה העשרים . מצע מחקר מתודי וכלי ניתוח לסיפור רב גרםאי ההולמים את מחקרי שימשה לי שיטת המחקר " תימטולוגיה של ספרות עם ישראל " , כפי שפותחה בידי יואב אלשטיין ואבידב ליפסקר באוניברסיטת בר אילן , ראשיתו של הספר בעבודת גמר שנכתבה במסגרת מפעל האנציקלופדיה של הסיפור היהודי ( האנציקלופדיה התימטולוגי ת ) בהדרכתו של פרופי אבידב ליפסקר והוגשה לאוניברסיטת בר אילן בשנת תשנ " ז , דרמה כי ההתעניינות בסיפור זה הולכת וגוברת , כמה מחקרים שיוחדו לסיפור האפיפיור היהודי התפרסמו בשנים האחרונות . לפיכך הורחב החיבור ועודכן , נוספו לו מקורות חדשים ומחקרים שרנים שנתפרסמר מאו הושלמה עבודת הגמר . עם הבאת הספר לדפוס כרצרני להרדרת כראש ובראשונה למורי ורבי פררפ ' אכידכ ליפסקר , שלמעלה מעשור זכיתי להיות תלמידו . הוא הדריך את המחקר הראשון
|
|