|
|
עמוד:12
בין הרופאים נמצאים עולים מארצות שונות , עם תרבויות שונות , אשר מדברים שפות שונות ושלהם מסורות מגוונות . כלומר , הרופא בכלל , ורופא המשפחה בפרט , עומד בזמננו בלחץ קשה הן מצד המערכת והן מצד המטופלים , ונשאלת השאלה כיצד אפשר במצב הזה לשמור על ערכים , כגון : אבחון וטיפול כוללני ומשולב מתוך היבטים ביו - פסיכו - סוציאליים , ולא רק בחלקים הביו - טכניים , של הרפואה , שאיפה להכיר את אישיותו של החולה - הפונה , עניין מעמיק ביחסי רופא - חולה , רצון לעזור לחולה גם במובן הנפשי , וכדומה . בימינו , קבוצות הבלינט ( כפי שנקראים הסמינרים של בלינט כיום ) מתנהלות על רקע חברתי - כלכלי מורכב זה , לכן הן נחשבות , בצדק , לאמצעי למניעת שחיקה , " מילוי מצברים " ושמירה על " הלהבה " האישית - המקצועית . מיכאל בלינט היה פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי , יליד הונגריה , 1896 יהודי ( שהתנצר ) שהיגר לבריטניה בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה . הוא ערך את הסמינרים שלו לרופאים במכון הפסיכואנליטי הקהילתי " טוויסטוק " בלונדון . אשתו השלישית , אניד , הייתה עובדת סוציאלית , והיא עזרה לו בארגון הסמינרים ובהמשך הייתה למדריכה השנייה שלהם . לפני הסמינרים לרופאים , הם ניהלו יחד קבוצה של עובדים סוציאליים אשר טיפלו בזוגות , שהיו להם בעיות , עקב מלחמת העולם השנייה וההפצצות הקשות באנגליה , אשר גרמו להרס וטראומות במשפחות רבות . כל זאת , בזמן שביטוח הבריאות הלאומי התפתח באנגליה והמדינה שאפה לספק את צרכי הבריאות הגופנית והנפשית של התושבים . מיכאל בלינט נפטר באנגליה ב - . 1970 ספרו , אשר תיאר את הסמינרים לרופאים , תורגם לשפות רבות וזכה לתשומת לב רבה . זהו העיבוד הראשון לשפה העברית . נשתדל לתמצת עבור הקורא העברי את תוכן ספרו של בלינט , כאשר הבחירה של הנושאים נעשתה , כמובן , על ידינו באופן סובייקטיבי . מכיוון שלא מדובר בתרגום ממשי , אלא יותר במסירת עיקרי הדברים לקורא העברי , הננו מרבים להשתמש בגוף שלישי , כלומר : בלינט אמר ... בלינט מביא ... בלינט מסכם ... מיד נעיר שבספרו של בלינט אין מדובר במחקר , עם כלים מדעיים מקובלים , אלא בחקירה , תיאור מפורט ודיון מעמיק . נוסיף בסוף כל פרק , בהתייחס לנושאים שבלינט העלה , דיון מודרני ונהרהר ברעיונות של בלינט לאור המציאות של ישראל בתחילת המאה ה - . 21 נביא גם דוגמאות של תיאורי מקרים מהניסיון שלנו . אנו נשתמש בספר זה במונח " רופא כללי " , כאשר אנו מתייחסים ל - General Practitioner הבריטי הידוע . כאשר נדון במקרים שטיפלנו בהם ( או דנו בהם ) בארץ , נדבר בעיקר על " רפואת המשפחה " ( ולעתים על " רפואה ראשונית " רחבה יותר ) . בכל מקרה , יש קווי דמיון וחפיפה בין המושגים " רפואה כללית " , " רפואה ראשונית" ו " רפואת המשפחה " , כך שנשתמש בהם לחלופין במהלך פרקי הספר . השארנו את חלוקת הספר לפרקים כפי שבלינט כתב , וכך יהיו גם שמותיהם .
|
|