|
|
עמוד:14
הצליח , בעת עבודתו ב " ייווא " , להציל הרבה דברים יקרי ערך , כמו מכתבים וכתבי יד . וברישום אחר כך : היום התקיימו במועדון חגיגות יהואש ופתיחתה של תערוכת יהואש . התערוכה יפה להפליא . כל חדר הקריאה במועדון מלא חומר [ ... ] על התערוכה חייבים אנחנו תודה לחבר סוצקבר , אשר סחב והביא מ " ייווא " , שם הוא עובד , לתוך הגטו הרבה חומר לתערוכת יהואש . כשנכנסים לתערוכה רואים את להט הנעורים השפוך כאן על הכול . הכול כאן ערוך יפה , רענן כל כך ; הכול כל כך תרבותי ונלבב . האנשים שנכנסו לכאן , שכחו שזהו הגטו . הפעילות התרבותית המאומצת של סוצקבר היתה עבורו ביטוי להתנגדות נגד הצורר . ביטוי אחר להתנגדות זו היה הצטרפותו לארגון המחתרת בגטו , א ֵ ף פ ֶ ה או ֹ ( פפ " א , “ פאראייניקטע פארטיזאנער ארגאניזאציע " , “ ארגון הפרטיזנים המאוחד " ; התואר “ מאוחד " בא לציין את העובדה שהארגון צירף אל שורותיו חברים מזרמים פוליטיים שונים ) . הארגון קשר קשרים עם קבוצות הפרטיזנים שהסובייטים ארגנו באזור , ושליחיהן הצליחו , תוך כדי סכנה מתמדת , להיכנס לגטו . שיקה גרטמן , אחד הפרטיזנים האלה , קיבל מידיו של סוצקבר את כתב היד של הפואמה שלו “ כל נדרי " כדי להצילה ולהעבירה אל מעבר לקווי האויב , למוסקבה . לא במקרה רצה סוצקבר להעביר דווקא את היצירה הזאת , שאת כתיבתה סיים בפברואר : 1943 בפואמה הוא מעצב מפגש דרמטי ובלתי צפוי בין חייל צעיר מן הצבא האדום שנפל בשבי הגרמני ובין קבוצת יהודים הכלואה אף היא בגטו ; לאחר דין ודברים ארוך מתברר שאחד היהודים בקבוצת הכלואים הוא אביו של החייל שנפרד ממנו לפני שנים רבות . הפגישה הבלתי צפויה בין אבא לבנו בנסיבות הקיצוניות הללו היתה בעצם מטפורה לחלומו הכמוס של המשורר , ושל כל היהודים 3 יצחק רודשבסקי , יומנו של נער מווילנה : יוני - 1941 אפריל , 1943 תרגום מיידיש : אברהם יבין , בית לוחמי הגטאות על שם יצחק קצנלסון והקיבוץ המאוחד , תל אביב , 1976 עמ ' . 100 , 96 - 95
|
|