|
|
עמוד:10
התרבות היהודית שצריך לגלותם ולהצילם , החזרה לחיים של ניצולי השואה המעטים . בחודשים אלה כתב את ספרו . בין וילנה עירו ובין מוסקבה חי אברהם סוצקבר בקיץ 1944 בתחומיה של ברית המועצות שהיתה בעיצומה של המלחמה הגורלית עם הפולש הגרמני . לאחר תבוסת גרמניה בסטלינגרד ובקרבות אחרים היה ברור לכול שגורל המלחמה הוכרע : הצבא האדום שעט מערבה , ואילו הגרמנים נסוגו . המלחמה עוד היתה עתידה לגבות קרבנות רבים , אבל לא היה ספק בנוגע לתוצאה הסופית . היהודים בברית המועצות התגייסו למאמץ המלחמתי בצורותיו השונות והיו בטוחים בבואו של היום המיוחל לכניעת גרמניה ; אך ככל שהצבא האדום שחרר יותר ויותר שטחים שנכבשו בידי הנאצים , כן הלכו והתבררו ביתר חדות היקפו של רצח המוני היהודים ואופיו . אברהם סוצקבר ואשתו היו בסערת רגשות מורכבת ביותר . הם היו שותפים לתקווה לסיומה המהיר של המלחמה וגם לאבל האישי והקיבוצי . הם ביכו את רציחתם של בני עירם , יהודי וילנה , ובהם גם האנשים הקרובים להם ביותר מתוך משפחתם המצומצמת — אמו של אברהם סוצקבר , בנם שנרצח בגטו מיד לאחר הלידה , הוריה ואחותה של פריידקה סוצקבר . הם חוו על בשרם את הפער העצום שהפריד בין חייהם במוסקבה ובין החיים בגטו וביערות , שעמדו בסימנן של סכנות אין ספור ושל אימת המוות , והיטיבו להעריך את העובדה שהם נמנו עם הניצולים המעטים של התופת אשר זכו להגיע לחוף מבטחים . הם גם ידעו שמקרה ההצלה שלהם יוצא דופן בזמנו ושביסודו של דבר שירתו של סוצקבר היא שהצילה אותו . עד פלישת הנאצים לברית המועצות ביוני 1941 עמדו חייו בסימן של התמסרות מוחלטת לייעודו — שירת יידיש . הוא פרסם עד אז שני ספרים — לידער (“ שירים " ) ב 1937 וווא ַ לדיקס (“ יערית " ) ב . 1940 ספרים אלה ייחדו אותו בין בני דורו בהדגישם במוצהר את הממד האסתטי בכתיבה , בליטוש המוזיקליות של השורה ובשימת הדגש בדמותו של המשורר ובמעמדו . ווא ַ לדיקס , שהתפרסם בעיצומה של מלחמת העולם השנייה , מצטיין בהמנוניות המוצהרת המהללת את יפי הטבע , נושא שנדחק לשולי הדרך של שירת יידיש בת הזמן . קשה לתאר דיסוננס בולט יותר מזה הנבנה 1 ראו : אברהם נוברשטרן , אברהם סוצקעווער במלאת לו שבעים , תערוכה , בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי , ירושלים תשמ " ד , עמ ' . 59 - 54
|
|