|
|
עמוד:90
דברים ביידיש . פתאום שמענו אישה שואלת באנגלית מצוינת : " האם אתם מכירים חייל בשם י " חיוכים רחבים התפשטו על פני הרוכבים , וקצין המטה שהוביל את הטור הסביר לה שחיילים רבים בדיוויזיה נושאים שם זה , אבל אפשר לברר אם היא תאמר באיזה גדוד הוא משרת . האישה ענתה : הוא משרת באחד הגדודים הנירזילנדיים הרכובים , אבל אינני יודעת באיזה מהם . אני מעוניינת מאוד למצוא אותו , מפני שהוא בני . " באותו הרגע צעד קדימה שוטר צבאי מגושם , שרכב מאחורי מפקד המשטרה הצבאית , ואמר שיש בידו מכתב עבור גברת , שהחייל מגדוד " אוקלנד " מסר למשטרה הצבאית הדיוויזיונית כשנה קודם לכן בצירוף בקשה לחפש את אמו בפלשתינה . והנה מצאנו אותה אחרי שרכבנו שלוש מאות קילומטר בארץ זרה , והיא הייתה האישה הלבנה הראשונה שדיברנו אתה במשך כל אותה רכיבה . אחרי הקרב השאירו הבריטים חיל מצב במושבה , שעמו נמנה סרג ' נט ( סמל ) שמעון הכהן , איש " הגדודים העבריים " , ששימש מתורגמן ליחידה ההודית ודאג לקיום מערכת יחסים תקינה בין אנשי המושבה לאנשי הצבא . ההיסטוריה הרשמית הבריטית מוסיפה ומספרת כי התושבים היהודים בח _' רבת דוראן , בוואדי אל חנין ובראשון לציון קיבלו בסבר פנים יפות את הכוח הבריטי . אמנם גם הערבים קידמו בתשואות את פני הבריטים , אבל כך הם נהגו בכל הדורות בכל צבא זר שעבר בארץ זו . היהודים , לעומתם , היו לבביים הרבה יותר ומושבותיהם היו נאות ומסודרות . רבים מהם סבלו קשות במלחמה . רובם עלו מדרום רוסיה ומיעוטם מרומניה , והיו בהם גם ספרדים ויוצאי האימפריה הבריטית ואמריקה . הם היו אנשים פשוטים ויראי שמים , שמאז עלייתם לארץ ישראל נאבקו בעוז נפש ובלי הרף בגנבים ערבים שניצלו את רפיון השלטון העות ' מאני . אחר כך באו " התורכים הצעירים " שרדפו כל מי שלא היה עות ' מאני . ואז באה המלחמה . למזלם של היהודים , הגנו עליהם אילי הון יהודים בין לאומיים וגם הקונסולים של אוסטריה ושל גרמניה . ואף על פי כן החרימו הטורקים את סוסיהם וגם תוצרת חקלאית ועצים . יהודי חירבת דוראן וואדי אל חנין , שדיברו לשונות רבות , היו האירופים הראשונים , הלבושים לבוש אירופי ובעלי מנהגים אירופיים , שהאוסטרלים והניו זילנדים פגשו מאז יצאו ממולדתם בפרוץ המלחמה , שלוש שנים קודם לכן . עד מהרה נקשרו קשרים חמים בין התושבים היהודים ובין החיילים . חיילים אוסטרלים בפרדס טפר
|
עיריית נס ציונה
|