|
|
עמוד:135
המצרית הראשונה , אבל היא נהדפה . אלא שהאויב לא אמר נואש והוא שב ותקף את הכפר . שני טנקים מצריים תפסו עמדות קרובות למערך ההגנה ופתחו באש ישירה על עמדות צה " ל מטווח של מאה וחמישים מטר . רון נוכח לדעת כי אי אפשר לפעול מעמדה זו , העשויה שקי חול ונטולת הסוואה , והחליט לפעול ממקום אחר . הוא ירד לוואדי שבין העמדה ובין הכפר וחיפש דרך להתקרב אל הטנקים של האויב . לאחר שבחר שטח מתאים לכך עלה אל מטה הפלוגה והביע את רצונו לפעול נגד השריון . הוא ביקש ממפקד הפלוגה להורות לאנשיו שלא יירו על גזרת ההתקדמות שלו . לאחר שקיבל אישור לפעול , שב לוואדי בלוויית שבתאי החובש , והשניים החלו לזחול לעבר הטנקים לאור היום , בחסותה של גדר צבר . " התקדמותנו נעשתה קשה יותר ככל שקרבנו אל הטנקים , " סיפר רון . " אבל אנו המשכנו בזחילה עד שהגענו לנקודה שממנה ראינו בבירור את חיילי האויב הצמודים לטנקים . מטרתנו הייתה הטנק הקרוב ביותר . לאחר זחילה אטית ומייגעת הגענו לטווח כה קצר עד כי תנועה בשניים הייתה עלולה להתגלות ולסכן את ביצוע הפעולה . לכן המשכתי להתקדם יחידי לקצה גדר הצבר . " מקצה גדר הצבר התכוון רון להפעיל את ה " פיאט " , נשק אישי נגד טנקים . היה ברור לו כי הירייה הראשונה תגלה את מקומו לאויב , ואם יהיה עליו לירות שנית , יעמדו חייו בסכנה , ואף על פי כן הוא לחץ על ההדק . הקליע החליק על פני שריונו של הטנק המצרי ולא הסב לו כל נזק . המצרים פתחו מיד באש בכיוון שיחי הצבר , אבל רון לא נרתע , ירה שנית ופגע בטנק פגיעה ישירה . הטנק הוצא מכלל פעולה . הטנק השני פנה לאחור ונמלט , ואחריו - כלי הרכב המשוריינים האחרים . אנשי חיל הרגלים המצרי שנשארו חשופים בשטח , נתפסו לבהלה וברחו משדה הקרב . בתעודה שנתלוותה ל " אות גיבור ישראל " שהוענק לרון פלר , נכתב כך : " פעולה אמיצה זו שברה את התקפת האויב באותו יום . על מעשה זה ניתן לו אות הגבורה , אות ההצטיינות הנעלה ביותר של צבא ההגנה לישראל . על החתום : חיים ויצמן - נשיא מדינת ישראל , דוד בן גוריון - שר הביטחון . " בשיר " גבעת התחמושת " נאמר : " בסך הכול רציתי להגיע הביתה בשלום . " כשנשאל רון בזמנו מדוע עשה מה שעשה בחזית כרתייה , הוא ענה בצניעות ובענווה : " בסך הכול רציתי להציל את החבריה . " ועוד אמר : " הייתי מופקד על הנשק נגד טנקים ובאותה פעולה מילאתי את חובתי . זה הכול . " לאחר המלחמה חזר רון לספסל הלימודים ולמד בטכניון העברי בחיפה הנדסת מכונות וציוד חקלאי . ב 1955 החל רון לומד באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה ולאחר שנתיים קיבל שם את התואר השני ושב לעבוד במחלקה להנדסה חקלאית בטכניון . לימים היה סגן המנהל למחקר ועסק במחקרן ובפיתוחן של שיטות ומכונות בחקלאות , ובד בבד הוסיף להורות בתחום המכונות החקלאיות בפקולטה לחקלאות ברחובות ובמחלקה להנדסה חקלאית בטכניון . כל אותן שנים עמד רון פלר בקשרים הדוקים עם " צור מחצבתו " , נס ציונה , ועם בניה . וכך , לדוגמה , סיפר הפרופסור אברהם פציורניק על הקשר שלו עם רון : " בשנות עבודתי באגודת תן פלר
|
עיריית נס ציונה
|