מלחמת העולם השנייה

עמוד:129

מלחמת העולם השנייה משבר הפרדסנות , שפרץ עקב מאורעות , 1936 החמיר בספטמבר 1939 כשהתלקחה מלחמת העולם השנייה . פרדסים הוזנחו , נעקרו ונמכרו לאחר שייצוא הפרי נפסק עקב ניתוק התחבורה הימית . איכרים רבים נעשו פועלים שכירים במחנות הצבא הבריטי ובאזור הדרום . היו שנרשמו בתור מובטלים בלשכת העבודה שליד מועצת הפועלים . כמאה מאנשי נס ציונה התנדבו לשורות הצבא הבריטי - מספר ניכר יחסית לגודל האוכלוסייה המקומית . ב 9401 שבו ותיקי האיכרים , בראשותו של ירמיהו בוקסר , לניהול הוועד , וחידשו את מדיניותם שהתנגדה להרחבת המסגרת המוניציפלית ולשיתוף נציגי הפועלים בוועד המושבה . ההסתדרות תבעה מן הוועד הלאומי להתערב , אבל ועד המושבה עמד בשלו , אף כי ניאות לשתף פועלים בוועדות שעסקו בחינוך , במים , בכבישים ובביטחון . צעירי המושבה , שתבעו להשקיע מאמץ רב יותר לקליטת עולים מכל החוגים , הם שתרמו בסופו של דבר לגישור בין הפלגים . במלחמת העולם השנייה הרחיבה מועצת פועלי נס ציונה את פעילותה באמצעות ועדות שונות . ב 1942 הוקמו במושבה קואופרטיבים למלאכה בחסות ההסתדרות , והשתתפו בהם כשישים פועלים ; וכמו כן נוצרו קרנות ביטוח לפועלים , כדוגמת " קופת חסכון "; ההסתדרות הקימה את " נוה " , חברה למפעלי תרבות , שעל שמה נקרא בית התרבות ששירת את המושבה כולה , בהיעדר " בית עם "; ואולם ההתעמלות שעמד במגרש בית הפועלים היה לאולם אירועים מרכזי . חברת " יכין " וה _" משרד הקבלני " לבעלותו של " סולל בונה " , שהיה צרכן גדול למוצרי מלט וחומרי בניין . נבחרה הנהלה חדשה , הציוד הוחלף בציוד חדיש ומשוכלל , והופעל מגוון של פסי ייצור - מהם שצרכו חומרים חדשים ושיטות ייצור חדשות . בית החרושת ייצר מרצפות בית , צינורות מלט בכל הקטרים , בהם קטרים חריגים שאפשרו לעבור דרכם זקופי קומה , ואף יחידות יצוקות , מאורכות וחלולות , שניתן להעביר בהן שלושה ארבעה כבלי טלפון תת קרקעי - המצאה חדשנית ישראלית שהחליפה את צינור החרס היקר שיובא מחוץ לארץ . רשות הדואר הניחה ברחבי הארץ מאות קילומטרים של כבלי טלפון תת קרקעי עטופים באותם צינורות - ובכך חסכה מדינת ישראל הון עתק במטבע חוץ . בניהולו של " סולל בונה " גדל מספר העובדים למאה ועשרים עובדים קבועים ולעשרות עובדים זמניים . איכות המוצרים השתפרה ושמעה אף יצא לחוץ לארץ . עשרות משאיות , בעיקר של מובילי נס ציונה , הובילו את תוצרת " חימר " לכל מקום ברחבי הארץ שבו הוקם שיכון או יישוב . הצינורות הענקיים הונחו ברשתות הביוב הארציות ובקווי הולכת המים ; גם החקלאות והפרדסנות צרכו קילומטרים של צנרת מלט עם פיתוח שיטות ההשקיה , בהן שיטת ההשקיה הקליפורנית . חצר המפעל שקקה פעילות של מלגזות ומנופים , שהוציאו את התוצרת אל משאיות שהמתינו בחצר . במרוצת השנים התפתחה השכונה וסגרה על המפעל מכל עבר . בית החרושת " חימר " , ששכן בראשיתו הרחק " מחוץ לתחום " , מצא את עצמו פתאום בלב היישוב - מפעל סואן שוקק תכונה ומעלה אבק , הפועל גם במשמרות לילה ופוגע קשה באיכות החיים בסביבתו . לא היה מנוס מהעברתו של " חימר " לאזור תעשייה ב לצורך רווחת התושבים . על מקום המפעל הישן הוקמו בתי מגורים רבי קומות שמחו את זכרו של מפעל " חימר " החלוצי . לאחר חמישים שנות פעילות נסגרו שערי " חימר " בנס ציונה , ובמקומו הוקם מרכז מסחרי מודרני שוקק חיים , שהמבקרים בו אינם יודעים על המפעל החלוצי שהרים תרומה לעתידה של נס ציונה .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא