|
|
עמוד:18
ייחוד המפעל ההתיישבותי של ראובן לרר על רקע העלייה הראשונה בין השנים 1914 - 1882 נוסדו בארץ ישראל כשלושים יישובים בצורת ההתיישבות שכונתה " מושבה " . המושבות נוסדו בכמה גלים מן הבחינה הכרונולוגית , ובכל גל נוסדו מושבות בידי אנשים ממוצא שונה , ביזמה של גופים שונים ושל התאגדויות שונות , ועל רקע כל השינויים ההיסטוריים והגאוגרפיים שחלו בארץ באותה תקופה . את גלי ההתיישבות הללו נוטים לחלק לשנות השמונים הראשונות , תרמ _" ב - תרמ _" ד ( (; 1884 - 1882 שנות השמונים האחרונות , תרמ " ז - תרמ " ט ( (; 1889 - 1888 " עליית טיומקין " , תר " ן - תרנ " א , ( (; 1891 - 1890 שנות התשעים ; ותקופת יק " א , תר " ס - תרע _" ד ( . ( 1914 - 1900 שלוש המושבות הראשונות שהוקמו בארץ ב 8821 ( תרמ _" ב ) היו תוצאה של ההתעוררות והתסיסה שהחלה בקרב יהודי מזרח אירופה בעקבות פרעות 1881 והתגבשות ההכרה בלב מקצתם שגאולתו של עם ישראל תושג רק בשיבה לציון ובמימוש ההוויה הלאומית שם . רוב העוזבים את מזרח אירופה פנו מערבה , ורק זרם קטן של עולים מצא את דרכו לארץ ( לעומת כשניים וחצי מיליוני יהודים שהיגרו לארצות הברית בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים , כחמישים אלף עלו לארץ ישראל ) . רוב העולים לארץ ישראל עשו את דרכם אליה באופן ספונטני , בלא ארגון , בלא מימון מוסדי ובלא הכנה מוקדמת . עלייתם יצרה " בעיית פליטים " שהכבידה עליהם ועל היישוב הקטן בארץ . באותה העת עלו ארצה גם אידאליסטים שההתיישבות החקלאית הייתה בעיניהם ערך עליון במפעל התחייה הלאומית . הם קיוו לברוא טיפוס חדש של יהודי , איכר המושרש באדמתו , וליצור תשתית לאומית חדשה . חלוצים אלה התארגנו באגודות , ניסחו עוד בהיותם בחוץ לארץ קווים לפעולה , ושאפו להקים כפרים חקלאיים עבריים בארץ ישראל ( " קולוניות ") . שליחים מטעמן של אגודות אלו חיפשו קרקעות להתיישבות . ביפו קם " ועד חלוצי יסוד המעלה " , שקיבל עליו לכוון את פעילות רכישת הקרקעות והקמת המושבות בארץ , אבל למעשה , חוץ מהשתתפות בהקמת ראשון לציון , לא עשתה אגודה זו רבות . שלוש המושבות הראשונות שהוקמו ב ( 1882 ) היו ראש פינה , ראשון לציון וזכרון יעקב . קשיי ההתיישבות בארץ ישראל בתקופה זו באו לידי ביטוי בהקמתן של מושבות אלו : היעדר גוף מיומן המכיר את תנאי הארץ ואת אורחות השלטון , היעדר הכנה מתאימה מן הבחינה הכלכלית והחקלאית , היעדר ידע בבחירת הגידולים המתאימים ואי ידיעת חוקי המקרקעין של השלטון העות י מאני . בסופו של דבר נאלצו המתיישבים לפנות לעזרתו של תומך מרכזי חיצוני , הלוא הוא הברון רוטשילד . עד מהרה נעשו שלוש המושבות הללו , כל אחת באזורה , למוקד של התיישבות יהודית . ראש פינה הייתה מרכז להתיישבות באזור הגליל העליון ; זכרון יעקב - באזור השומרון ; וראשון לציון - באזור יהודה . אחריהן הוקמו עוד שלוש מושבות : מזכרת בתיה ( , ( 1883 יסוד המעלה וגדרה ( . ( 1884 באותה העת גם שוקמה פתח תקוה , שנוסדה ב 1878 אבל נעזבה למשך כארבע שנים בגלל הקדחת והבילהרציה שפגעו קשות במתיישביה הראשונים . מפעל ההתיישבות של ראובן לרר נעשה בימי " הגל הראשון " , בשנת . 1883 ומפעל חייו זה - הקמת נחלת ראובן - הלוא היא נס ציונה - בוואדי אל חנין , היה בולט בייחודו ברקע ההיסטורי : את ההתיישבות , שלימים הייתה למושבה , הקים ראובן לרר בעצמו אחד בדורו
|
עיריית נס ציונה
|