|
עמוד:113
ביזמת המרכז החקלאי יצאה לדרכה " התיישבות האלף " - תכנית של הסוכנות היהודית ליישובן של אלף משפחות פועלים על אדמת הלאום . כל מתיישב היה צריך לקבל חמישה עשר דונם , שעל מחציתם יינטע פרדס והיתר ישמש לגידול ירקות ומספוא . כמו כן יהיה לכל מתיישב לול תרנגולות . המתיישבים היו צריכים להשתתף במימון ההקמה של המשק . מאחר שנבצר מן הסוכנות היהודית לממן מפעל יישובי כה גדול , חברו למימושו כמה גופים שהקימו את " חברת אשראי להתיישבות פועלים " . תכנית זו הוסיפה למפת הארץ עשרה יישובים , מהם שניים בקרבת נס ציונה : נטעים ובית עובד , שהוקמו בשנים . 1933 - 1932 ב , 1935 לאחר שהתפרק ניסיון ההתיישבות בגבעת מיכאל , החליטו הפועלים מן הגבעה , שלא עקרו למזרע ולשריד , להישאר בנס ציונה ולעבוד בפרדסיה ובמשקי האיכרים שלה . מכיוון שידם לא השיגה לרכוש להם נחלה גדולה במקום מבוקש במושבה הקטנה , קנה כל אחד מהם חלקת אדמה צנועה של פחות מדונם בצמוד לפרדס ערבי גדול ממזרח לכביש הראשי ( היום רחוב ויצמן ) . האדמה הייתה פרטית והיא נקנתה בעיקר בהלוואות מ " קופת מלווה וחיסכון " ( לימים , בנק הפועלים ) . על הקרקע הזאת בנו הפועלים בתים קטנים , רובם בני שני חדרים ומטבח ושירותים . פרק זמן ניכר לא היה חשמל בבתים ולא היו מים זורמים - ובטרם תושלם בניית השכונה החדשה פרצו מאורעות 1936 ובעיית ביטחון חריפה פקדה את שכונת הפועלים מצד השכנים הערבים שבגבולה . על שנותיה הראשונות של שכונת הפועלים סיפרה בת השכונה , חווה רינצלר , שנעשתה לימים מורה , מחנכת ומופקדת על נושא החינוך בנס ציונה : ההןלים היו מעלים בעלי הגרה , שלא נחלן בכל עבודה שהיה בה נח לפרנס את המש פחה . בראש מעייניהם היה חינוך הילדים , גם כשנדרש לשם נן להצטמצם בסעיפי הלבוש והמזון . לא אחת נשלחו יללי הפועלים הביתה מבית הספר משום שילם של התוחם לא הסעה לשלם תשלומים מסוימים . _פגעלי בנ " ן בשכונת _הפועלים , 934 ו
|
עיריית נס ציונה
|