|
|
עמוד:13
לטיפול בנושא , חשה נייטינגייל רק זעם וסלידה נוכח עמדה זו . דונאן כתב לה בניסיון לשכנעה כי ליזמתו נודעת חשיבות מכרעת . הוא הסכים שמיניסטריוני המלחמה נושאים באחריות עיקרית לטיפול בחולים ובפצועים שלהם , אלא שאפילו בצבאות המאורגנים ביותר אין די בטיפול כזה . תשובתה של נייטינגייל הייתה חדה וחמצמצה : " אם התקנות הנוכחיות אינן מספיקות כדי לדאוג לפצועים , הרי שיש לשנותן בהתאם ” . אף על פי שדונאן היה מעריץ מוצהר של " מיס נייטינגייל ” , מורת הרוח שגילתה לא הזיזה אותו מעמדתו . ב - , 1863 תשע שנים אחרי מלחמת קרים וארבע שנים אחרי סולפרינו , הקים דונאן , יחד עם נכבדים אחרים מז ’ נבה , את הוועד הבינלאומי של הצלב האדום ( איי - סי - אר - סי ) , מבשרם של כל ארגוני הסיוע ההומניטרי המערביים הקיימים היום . העקרונות ה ” הומניטריים ” שאומצו בארגון הפכו לעקרונות מקודשים באמנות ז ’ נבה . הגישה ההומניטרית נשענת על החובה להקל ללא תנאי את הסבל האנושי , הנתפסת כברורה מאליה . ארגונים הומניטריים המאמצים את העקרונות ההומניטריים של הצלב האדום מבטיחים נייטרליות ( אי-מתן - עדיפות לשיתוף פעולה עם צד אחד על פני שיתוף פעולה עם הצד האחר ) , אי - משוא - פנים ( הצורך בסיוע הוא אמת המידה היחידה להענקתו ) ואי - תלות ( באינטרסים גיאופוליטיים , צבאיים ואחרים ) . אנשי סיוע הומניטרי מגישים סיוע בכל מקום אפשרי , בכל זמן אפשרי ולכל מי שאפשר לסייע לו . " טוטי פראטלי ” . " כמעט מיותר לומר את דעתי שהעקרונות הללו מגוחכים ביותר ” , המשיכה נייטינגייל להתאונן , " והם לא היו יכולים להיוולד אלא במדינה קטנה כמו ז ’ נבה , שלעולם לא תוכל לחוות מלחמה ” . עם חתימותיהן של המדינות נאורו ומונטנגרו באוגוסט , 6200 זכו אמנות ז ’ נבה לתמיכתן של כל 419 ארצות העולם . מעולם קודם לכן לא זכו עקרונות הצלב האדום לאימוץ אוניברסלי כזה . ומעולם לא
|
|