|
|
עמוד:יג
ורבים אחרים , שמוצאם במידה רבה מאסכולת וינה הפוזיטיביסטית , מאפיינת עמדה של Ohnmacht der Vernunft ( חוסר אונים של התבונה ) , עמדה שמגמתה הסופית היא התפייסות עם החברה הקיימת . מתבונה יצירתית לתבונה אינסטרומנטלית בחיבורו החשוב של הורקהיימר משנת , 1942 " תבונה והישרדות עצמית " , הוא נותן ביטוי להשקפתו כי התבונה , שמילאה בעבר תפקיד דומיננטי בפילוסופיה ובחיי הרוח בכלל , ירדה לחלוטין ממעמדה . ספקנות , פרגמטיזם ופוזיטיביזם פעלו בשיטתיות לפירוקה . כל צורות הרציונליזם נעלמו או שהן עומדות לפני שקיעה . המדענות מתייחסת למושגים כגון רוח , רצון ותכלית סופית כאל אשליה או כאל רוחות רפאים . לא רק מושג התבונה נתפס כתופעה אנכרוניסטית . גם העקרונות של המהפכה הצרפתית שתרמו רבות לפיתוח התבונה עומדים להיעלם . בהתאם לארגומנטציה פוזיטיביסטית וספקנית , " אין להעלות פוסטולאטים הומניטריים כגון דרישה לחירות ולכבוד האדם , אפילו אם הם בעלי תוכן אמיתי צרוף " . אם אצל הורקהיימר הצעיר מופיעים מוטיבים אופטימיסטיים לגבי יכולתה של ביקורת התבונה לתקן את המצב הקיים באמצעות עיצוב אוטונומיה של בני האדם , הרחבת התבונה ושיפורה , אזיי בשנת , 1942 בזמן המלחמה נגד הנאציזם , הוא איננו מאמין עוד באפשרות שהדרישות הללו תתמלאנה . ניצחונותיו של הטוטליטריזם הפשיסטי והקומוניסטי סטאליניסטי , האינטגרציה של הפרולטריון בתוך ההמון כמעט בכל המשטרים , ובתוך כך העדרה של " כתובת סוציאלית " מתאימה למסרים החברתיים אפילו במשטרים ליברליים , מביאים את הורקהיימר למסקנה שהתבונה שוקעת . הורקהיימר מגיע , בהקשר זה , לסוגיית מפתח של השקפת עולמו : מושג התבונה משתנה . עד כה הייתה לתבונה , לפי מהותה , היכולת להסביר את העולם ולפרשו , כדי ליצור חברה חדשה של בני אדם חופשיים , אך היא הולכת ומאבדת את יכולותיה אלו , ובפרט בזמנים האחרונים , והופכת לתבונה אינסטרומנטלית אשר מוכשרת לשרת את הישרדות היחיד ותו לא . בתנאי החיים של הציביליזציה הטכנולוגית הופכת התבונה למכשיר להשגת מטרות , ומטרתה שלה היא חישובים ותחזיות ( בעיקר לגבי השקעות והכנסה של
|
|