|
|
עמוד:ז
מבוא מאת צבי רוזן מקס הורקהיימר נולד בשנת 1895 בשטוטגרט למשפחה יהודית . אביו משה היה בעל מפעל טקסטיל גדול , שצבר רכוש ניכר והיה במשך השנים לאחד האנשים העשירים ביותר בדרום גרמניה . הוא אף זכה לתואר " יועץ מסחרי " , בעיקר על מאמציו במלחמת העולם הראשונה לספק לשוק כותנה ממוחזרת . האב תפס את היהדות כעניין דתי צרוף ולא ראה בה סימן היכר להשתייכות אתנית שונה מזו של הגרמנים . בהתאם לכך הקפידו בני הבית על הלכות כשרות , על טקסים דתיים ועל הליכה לבית הכנסת בחגים ובשבתות , ועם זאת הבליטו את הקשר האמיץ של היהודים עם העם הגרמני והתרבות הגרמנית . הורקהיימר זכה לחינוך יהודי שמרני , ולהשכלה ברוח הליברליזם הגרמני של סוף המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים . הוא למד פסיכולוגיה ופילוסופיה במינכן , בפרייבורג ( אחד ממוריו שם היה הפנומנולוג המפורסם ממוצא יהודי , הוסרל ) ובפרנקפורט . שם כתב אצל הניאו קאנטיאני קורנליוס עבודת דוקטור על קאנט , שזיכתה אותו בציון לשבח . נטיותיו של הורקהיימר הוליכוהו לא רק לכיוון של פילוסופיה ופסיכולוגיה , כי אם גם לסוציולוגיה ולספרות . ב 1929 נוסדה במיוחד למענו קתדרה לפילוסופיה חברתית ליד אוניברסיטת פרנקפורט . שנה לאחר מכן הוא נתמנה למנהל " המכון למחקר חברתי " , וכיהן בתפקיד זה עד ליציאתו לגמלאות בשנת . 1959 המכון היה פעיל בפרנקפורט עד לתפיסת השלטון בידי הנאצים בשנת . 1933 סמוך לאירוע זה עבר המכון לשווייץ , וכעבור שנה הועבר לארצות הברית ופעל בה במשך 15 שנה . ב 1949 חזרו הורקהיימר וידידיו תיאודור אדורנו ופרידריך פולוק לפרנקפורט , וכעבור שנה נוסד שם המכון מחדש . הורקהיימר הוא מחברם
|
|