|
|
עמוד:45
מדבריו של שר ההגנה הסורי עולה הטענה כי המצרים הציגו לסורים מצג שקר . סביר כי בתאומים שנעשו בין הצדדים לקראת המלחמה התחייבו המצרים לבצע במלחמה את תוכניתם המבצעית הישנה , בעלת היעדים הנרחבים בעומק סיני , והסתירו מהסורים את כוונותיהם לבצע בפועל את התוכנית החדשה בעלת היעדים המוגבלים . המצרים כנראה העריכו כי הסורים לא יסכימו לצאת למלחמה משותפת אם יביאו לידיעתם את התוכנית עם היעדים המוגבלים . נראה אפוא , כי המהלך ההתקפי בוצע בניגוד לדעתו של הרמטכ ” ל המצרי ולתוכנית המבצעית שהוא הוביל . המהלך בוצע בלחץ פוליטי שבו נדרש הצבא המצרי לפעול בלי שעשה את ההכנות המתאימות וללא היכולות הצבאיות הנדרשות , כדי להקל על הצבא הסורי נוכח הכישלון הצבאי שספג ברמת הגולן . האמצעים המיוחדים סוגיית האמצעים המיוחדים מחייבת אף היא התייחסות עניינית . לדעתי אכן היה גלום בהם פוטנציאל למידע התרעתי מדרגה עליונה . אינני יודע אלא מקריאת פרסומים שונים בתקשורת , מה דיווח ראש אמ ” ן לדרגים מעליו , איך התרשמו ומה הבינו מתשובותיו . אשפוך מעט אור על התייחסותו של ראש אמ ” ן לנושא . באחד הימים שקדמו למלחמה העליתי בשיחה עם מפקדי סא ” ל יונה בנדמן ( ראש ענף מצרים באמ ” ן מחקר ) סימני שאלה בנוגע לפעילות הצבאית המצרית . במיוחד תהיתי בנוגע לתרגיל המצרי רחב ההיקף שהחל עפ ” י המידע שהיה בידינו ב - 1 אוקטובר . יונה פנה לאריה שלו , אז ראש המחקר , זימן את שנינו למשרדו ואחרי שיחה קצרה פנה לראש אמ ” ן בפנייה דחופה . ראש אמ ” ן האלוף אלי זעירא הזמין אותנו ללשכתו . בפגישה אצל זעירא הצגתי פערי מידע הן בנוגע לפעילות הצבאית המצרית המוגברת בחזית התעלה והן בנוגע לתרגיל . הוספתי כי המידע על התרגיל הגדול מועט ביותר ואינו ברור . הדגשתי כי בגלל היעדר מידע ממשי על אופיו והתנהלותו בהשוואה לתרגילים מסוגו בעבר , עולים סימני שאלה על עצם קיומו של התרגיל – וזאת יותר משלושה ימים אחרי תחילתו . המלצתי לבחון פתיחת האמצעים המיוחדים שמעניקים סיכוי טוב להתבהרות התמונה . בתגובה שאל ר’ אמ ” ן את שלו אם יש שינוי בהערכת המודיעין ( שלפיה אין פני מצרים למלחמה ) . לאחר שנענה כי על פי הערכת המחקר אין שינוי , הבהיר ראש אמ ” ן כי בגלל מגבלות טכנולוגיות האמצעים הללו יופעלו אך ורק אם תהיה התרעה למלחמה או למצער אחרי שתפרוץ . לכן כל עוד אין שינוי בהערכה אין סיבה להפעילם . גם ר ’ מחלקת האיסוף , שנכח בפגישה , אל ” מ מנחם דגלי , התנגד לבקשה . האמצעים הופעלו יומיים - שלושה לפני פרוץ המלחמה במתכונת מצומצמת ורק מעטים היו שותפים לכך . באותם ימים הפעילו המצרים בהצלחה אמצעי הסתרה והונאה משמעותיים הן כלפי הצבא המצרי והן נגד צה ” ל . לכן בדיעבד , סביר שההימנעות מהפעלתם לא גרמה להחמצה קולוסאלית של “ ידיעת הזהב ” ( התרעה למלחמה ) הפוטנציאלית . עם זאת , אילו פעלו , ייתכן שהיו מתקבלות אינדיקציות יותר ברורות בנוגע לתרגיל ולפשר התכונה הצבאית הרבה שאפיינה את יחידות הצבא המצרי לאורך תעלת סואץ . אמ ” ן נותר עם פערי מידע המצרים השיגו את המטרות שהציבו לעצמם בעיקר בזכות הצלחת מבצע הצליחה והתבססותם ממזרח לתעלה וזאת חרף כישלונות מהדהדים ( מפלת ה - 14 באוקטובר , מבצע צליחת התעלה ע ” י צה ” ל , כיתור הארמיה השלישית , השמדת מערך סוללות הטילים קרקע - אוויר ( הטק ” א ) וההתייצבות בק ” מ ה - 101 בציר קהיר - סואץ בעוד הצבא הסורי ניגף בגולן ונאלץ לסגת . תוכנית המלחמה שהביא מקור הצמרת של המוסד לפני המלחמה לא הייתה התוכנית החדשה העדכנית , אלא התוכנית הישנה . זו הייתה כבר בעת הגעתה מיושנת ובלתי רלבנטית . צוות חדש שבראשו עמד הרמטכ " ל המצרי הביא בדרבונו ובאישורו של הנשיא לגיבושה של תפיסה ותוכנית מבצעית חדשות למלחמה נגד ישראל . התוכנית החדשה הותאמה ליכולות ולאמצעי הלחימה שעמדו לרשות הצבא , כפי שדרש הנשיא . לא היה שום מידע לפני המלחמה על התוכנית החדשה ומאפייניה . כן לא היה מידע שהמצרים מצאו בראייתם מענה מבצעי שיאפשר להם להתמודד עם העדיפות של צה " ל ביכולות המבצעיות של חיל האוויר והשריון . במסגרת התוכנית האופרטיבית החדשה הופעלה מלוא העוצמה הצבאית לכיבוש " קו בר - לב " ( מערך המעוזים ) , להקמת ראשי גשר מאובטחים בצדה המזרחי של התעלה , להשתלטות על השטח ( המוגבל ) של כ - 10 ק " מ בלבד ממזרח לתעלה ולהתבססות להגנה . יש להניח כי באוקטובר , 1972 כשנה וחצי אחרי ששאזלי נכנס לתפקידו כרמטכ " ל , הוא כבר הספיק להציג בפני הנשיא את התוכנית החדשה , או לפחות את עיקריה . הדבר חיזק את נחישותו של סאדאת כשעמד בפני המועצה הצבאית העליונה והחליט להדיח את שר המלחמה שהתנגד ליציאה למלחמה ואת קבוצת בכירי הצבא שתמכה בו . הערכת המודיעין של אמ ” ן , שכונתה ע ” י ועדת אגרנט “ הקונספציה” התבססה על הקונספציה המצרית והייתה נכונה עד אוקטובר . 1972 לפיה , מצרים לא תצא למלחמה נגד ישראל אלא אם תבטיח לעצמה תחילה יכולת אווירית לתקיפה בעומק ישראל , ובמיוחד של שדות התעופה העיקריים כדי לשתק את חיל האוויר הישראלי . במהלך 1973 הפכה הערכת אמ ” ן למיושנת ובלתי רלבנטית ככל שהתוכנית המצרית החדשה גובשה . בעוד המצרים לא קפאו על השמרים , ביצעו שינויים , עדכונים והתאמות בתפיסת המלחמה ובתוכנית המלחמה וליוו אותם במאמצי הסתרה והונאה מוצלחים - נותר אמ ” ן עם פערי מידע והערכת חסר בתחומים משמעותיים ( הנחישות של הנשיא סאדאת , השינויים בצמרת הצבאית והביטחונית , התרגיל שלא היה , התוכנית האופרטיבית החדשה והמענה המבצעי המצרי ) . המלצתי לבחון פתיחת האמצעים המיוחדים שמעניקים סיכוי טוב להתבהרות התמונה . בתגובה שאל ר ' אמ " ן את שלו אם יש שינוי בהערכת המודיעין ( שלפיה אין פני מצרים למלחמה ) . לאחר שנענה כי על פי הערכת המחקר אין שינוי , הבהיר ראש אמ " ן כי בגלל מגבלות טכנולוגיות האמצעים הללו יופעלו אך ורק אם תהיה התרעה למלחמה או למצער אחרי שתפרוץ
|
|