הקדמה מיהו יהודי? מהו יהודי? זהות יהודית, מעמד יהודי ואתגר הגיור

עמוד:10

לארץ ולהשתקע בה כאזרח . הוא מסר את נפשו על הגנת המולדת היהודית כיהודי . ללא ספק גורלו נקשר בקשר בל יינתק בגורל העם היהודי ומדינתו הריבונית . האין גורמים אלו מספיקים כדי להחשיבו ליהודי ? האם רשאית המדינה היהודית לקבל אליה עולים על פי חוק השבות , לגייס אותם לצה "ל כדי להשתתף במאמץ ההגנה עליה , ולאחר מכן , אם ייפלו בעת מילוי תפקידם , לשלול מהם את יהדותם ? ישראלים רבים שהשתתפו בדיון הציבורי שהתנהל בעקבות הקבורה והקבורה החוזרת של פסחוב התקשו לנסח בבהירות את הבעיות שהאיר מקרה זה . היה להם ברור שתסכולם נובע במידה רבה מעוינותם המתמשכת כלפי הרבנות האורתודוקסית , שבמקרים רבים לא הייתה ציונית כלל ועיקר . לדעתם הממסד הרבני הלך ואיבד את מגעו עם העולם המורכב שהישראלים חיים בו . אך למרות האי - נוחות שחשו ישראלים רבים לנוכח המקרה של פסחוב , הם לא יכלו להסביר , או אף לדמיין , איך ממסד רבני אורתודוקסי היה יכול לפסוק אחרת . הספר שלפנינו נועד למלא את החלל הזה על ידי שיחשוף את פניה המגוונות והרחבות של המסורת ההלכתית עצמה בכל הנוגע לגיור ולדרישות המוצבות בפני המועמדים לגיור . מקרה פסחוב מביא לידי ביטוי את ריבוי הפנים של השאלות הסובבות סביב נושא המעמד היהודי והגורמים הקובעים את הזהות היהודית ואת גבולות הקהילה היהודית , והכל על רקע השינויים החברתיים , הפוליטיים , הדתיים והדמוגרפיים שעברו על העם היהודי מאז פרוש העידן המודרני . הפירוש של היות יהודי היה תמיד נושא מעורר מחלוקת בחיים היהודיים , וההנחות העומדות ביסוד השיח הזה מעולם לא נוסחו ניסוח שיטתי . מטרתו של ספר זה היא לחשוף ולהבהיר את ההנחות המרכזיות העומדות ביסוד העמדות השונות , בתקווה שהישראלים המעוניינים להשתתף בשיח משמעותי בנושא מדיניות הגיור בישראל יוכלו לבסס את עמדותיהם על הבנה יסודית של מגוון העמדות ההלכתיות שהובעו בעניין זה ושל שורשיהן . לצורך זה נתמקד בספרנו בתקופה המודרנית של ההיסטוריה היהודית ונציע ניתוח של תשובות הלכתיות וחיבורים אחרים בנושא הגיור שכתבו רבנים אורתודוקסים מן המאה התשע - עשרה והמאה העשרים . נקדים לניתוח של עמדות הרבנים האלה דיון בטקסטים המודרניים כחוליה במסורת ההלכתית המתמשכת שנשענת על מקורות יהודיים קלאסיים . בכוונתנו להשתמש בחיבורים אלו כבעדשה שאפשר לראות בעדה את הדרכים התואמות , אך גם הנבדלות , שבאמצעותן ביקשו נושאי הסמכות הדתית המסורתית להגדיר את

הוצאת שלם


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר