|
|
עמוד:14
לכל היותר להטיל על היחידים את כובד משקלה של " סמכותם המשפיעה " , בלשונם של החוקרים האלה . מכיוון שמעתה לא נלוו אמצעי אכיפה למעמד הדתי והשיפוטי של הרבנים , הם יכלו להטיל את סמכותם רק על אלה מן היהודים שאותם הם יכלו לשכנע בצדקת דבריהם , ולצוות רק על מי שהפנימו את תורתם . ואולם בזמן של היחלשות בשמירת המצוות ואף זניחתן המוחלטת בקרב יהודים רבים נאלצו הרבנים להכיר בכך שרבים לא יקבלו את סמכותם ותורתם בתחומים מכריעים של חייהם . התחום הראשון בחשיבותו מאלה הוא הזירה החברתית . חובה להדגיש שגורם נוסף , רביעי , התווסף למרחב היחסים החברתיים בעקבות השינויים התרבותיים , הדתיים והפוליטיים שמציינים את כניסת היהודים לעולם המודרני : לראשונה התערבבו יהודים וגויים אלה באלה כשווים מבחינה חברתית . בדורות שלאחר האמנציפציה והנאורות , כאשר הטמיעו היהודים בקרבם את אורח החיים הלא - יהודי , והגויים ראו ביהודים בני זוג רצויים , נסק שיעור נישואי התערובת בחברה היהודית לגבהים . המנהיגות הדתית היהודית נאלצה להתפתח ולמצוא מענה לשינויים גורפים אלו , והקמת מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית העצימה עוד את הדחיפות שבהתמודדות עמם . מדינת ישראל הציעה מסגרת התייחסות חדשה למחשבה על מעמד וזהות בעולם המודרני , וכך עוררה את הצורך בהמשגה מחודשת של שייכות לעם היהודי ולמסגרת מדינית יהודית . ואולם אפילו בישראל מעולם לא הייתה לרבנות הראשית שליטה מלאה על החוק האזרחי . נכון הדבר שיש לרבנות הראשית ולזרועותיה , הנתמכות בידי המדינה , סמכות באשר לעניינים שבמעמד אישי – כגון נישואין , גירושין וקבורה – כשמדובר באזרחים היהודים . במדינת ישראל מקבילה הסמכות המוענקת לממסד הרבני למה שהיא הייתה בתקופה הקדם - מודרנית , ולכן הרבנות נקראת לפסוק בשאלת המעמד היהודי לכל מי שמבקש להינשא , להתגרש או להיקבר כיהודי במדינה היהודית . התנאים הייחודיים בישראל הם נושא הפרק האחרון בספרנו . שלא כבמקומות אחרים בעולם , בישראל יש ממסד רבני שבידיו נתונה סמכות חוקית לאכוף את פסיקותיו באשר למעמד היהודי של היחיד . ואולם הממסד הרבני אינו מכיר ביהדותם של חילונים רבים ושל מאות אלפי עולים המזהים עצמם כיהודים ומזוהים כך על ידי אחרים במובן התרבותי והפוליטי . עובדה זו הופכת את השיח בנושא הגיור בישראל למורכב , טעון ובעל דחיפות עליונה , שכן נמנע מאנשים אלו להינשא ולהיקבר כיהודים במדינת ישראל . כדי להבין את סוגיית המעמד והזהות היהודיים ואת טבעה ומסגרתה של הקהילה היהודית בישראל ובתפוצות , ננתח בספר זה קשת רחבה של חיבורים
|
|