|
|
עמוד:14
קריאה ספרותית – בין פשט לדרש דיונים רבים מספור הוקדשו לבירור יחס ' הפשט ' ל ' דרש ' . בקריאה ספרותית של המקרא ההבחנה המדויקת בין ' פשט ' ל ' דרש ' היא אתגר קשה עוד יותר , ולמבקש לטעון שהמגמה השלמה של הסיפור אינה נאמרת בגלוי ועל הקורא לחשוף 13 רוזנצווייג , ספרון , עמ ' . 40 14 כהן , משפט , עמ ' . 2 גם מקום ל ' קריאה נלמדת ' , או ' קריאה נרכשת ' . לאור זאת אני מפציר בקורא ספר זה לבל יתייחס אל הדברים האמורים בו כאל ' הכרח ' של המספר להגיש את סיפורו באופן כזה או אחר , אלא כאל ' שפה ' שבתוכה הוא פועל . אני רשאי לכתוב במשפט הבא ככל העולה על רוחי , אך אם ברצוני להיות מובן עליי לשמור על רצף אותיות שיוצרות מובן של מילים , ובאופן כללי עליי גם להקפיד על כללי הדקדוק והתחביר . ההחלטה להוציא לאור חיבור זה נשענת אם כן על ההנחה ששימת הלב לרכיבים ספרותיים כמוה כלימוד מילים חדשות , אך העיקר הוא התוכן המובע בהן , והמספר - כמו הדובר - בורר את מילותיו בהתאמה לתכנים שהוא מבקש להביע . ניתן לדבר על ' קורא פרוגרסיבי ' , לאור מונחיו של הנרי ג ' יימס מיין ( - ( Maine יכולת ההקשבה של הקורא היא יכולת נלמדת שניתן לפתחה ולעדנה . עם זאת מדובר במדריך בלבד : המדריך לעולם יהא רק מדריך , בעצמו הוא אינו מדע . לעד יהא עליו לאכזב את מי שדורש הוכחות , ממש כפי שיאכזב את מי שדרישה זו כבר מצויה מתחת לכבודו . המדריך תפקידו להדריך , זו ' ההוכחה ' שלו . אבל עליו להימנע ממתן ההוכחה המכרעת : אסור למדריך להרחיק לכת , פן יגיע ליעד . רק ההגעה אל היעד מעניקה לכל המדריכים את אימותם ואת הצדקת קיומם . רק הסוף מוכיח את ההתחלה . ועוד הערה הנוגעת לשפת חיבור זה . חיים כהן פתח את ספרו המשפט בהבחנה בין הגדרות ' מדעיות ' לבין הגדרות לשוניות הרווחות בעולם המשפטי : הגדרות מדעיות מטבען מנסות להיות ' הגדרות אמת לכל הצרכים ובכל הנסיבות ' . לעומת זאת , הגדרות המשפטן הן ' כלי עזר בלבד לעבודתו המשפטית , מעין קיצור דרך וקיצור לשון להגיע אל מטרתו בוודאות סבירה ובתועלת מירבית ' . ספר זה מבקש , במובן הזה , לדבר בשפה משפטית , כלומר , הוא אינו מבקש להציע ' הגדרות ' לאמצעים ספרותיים שמעצבים את היחידה הספרותית כ 'מונחון לספרות ' מקראית , אלא להציע תשומת לב של קריאה שיש בה הקשבה . לפיכך , לעתים אוותר על דיון בהגדרות המושגים הספרותיים לטובת נוחות התקשורת .
|
|