|
|
עמוד:12
הגישות הפוסט - סטרוקטורליסטיות , הרי שגם איני שותף לעמדה הרואה בטקסט אובייקט סגור שהקורא צריך לחשוף את משמעותו . יש לבסס קריאה שהיא בראש ובראשונה ' היעתרות ' של הקורא לטקסט . קריאה שהקורא שותף בה אך מתוך הבנה הייררכית של הדיאלוג : לטקסט מעמד בכיר , ועל הקורא להאזין , גם אם בסופו של דבר הוא יקלוט את הדברים באוזניו הייחודיות שלו ; גם אם , כניסוחו של גדמר , הטקסט מעובד דרך ' העדשה ' של הקורא או לאור ' האופק' שלו , יש לתת לטקסט להוביל את ריקוד הקריאה . לשם מימוש ' היעתרות ' ראויה על הקורא לדעת את דרכי העיצוב של הסיפור . דב לנדאו כתב בדיונו על המחבר הספרותי את הדברים הבאים : לאמיתו של דבר גם ארגון תכני היצירה ונושאיה תלוי בעולמו הפנימי והתורשתי או הנלמד של האדם היוצר . עולם פנימי זה קובע , מה חשוב בעיניו כדי להדגישו במרכז היצירה או בקידמתה , ומהם הדברים החשובים פחות שאפשר להניחם ברקע או בצדדים . אני מעריך שרוב הקוראים יסכימו עם דבריו של לנדאו , אולם אד גרינשטיין הלך צעד נוסף וטען שדבר זה נכון גם לגבי הקוראים . לטענתו הסיפור כשלעצמו אכן יכול למשוך לכיוונים שונים , אולם כל קורא מכריע באילו אלמנטים הוא מתמקד ומה בעיניו טפל . אני מבקש לאמץ את דבריו בהסתייגות קלה אך חשובה : לדעתו לא ניתן להימלט מהסד שבתוכו אנחנו כקוראים מצויים , ובעל כורחנו , ולרוב אף בלי מודעות , אנחנו מפנים את תשומת לבנו לרכיבים ספרותיים מסוימים ודוחים אחרים . לעומת זאת , הנחת היסוד של חיבור זה היא שקורא יכול לאמן עצמו במלאכת ההיעתרות ; שהסיפור הוא שמושך את הקורא למקום שבו הוא - המספר - מעוניין . כאמור לעיל , זהו ' דיאלוג ' , ואכן הקורא מוצא עצמו כשותף פעיל , אולם זהו דיאלוג בעל הייררכייה מובנית : על הקורא ליצור משמעות מתוך עמדה של הקשבה , גם אם הקשבה זו אכן מושפעת מעולמו הנפשי והחברתי . לולא החוויה הנפשית של הקשבה הופכת הקריאה למלאכה פוליטית של קידום אג ' נדות מוקדמות . במקרים כאלו הסיפור הופך לכלי ביד הקורא וההייררכייה הנדרשת מופרת . על הסכנה שבחוסר הקשבה לטקסט עמדה יעל שמש במאמר שכתבה 8 לנדאו , מסגנון למשמעות , עמ ' . 14 9 ראו גרינשטיין , רות ; גרינשטיין , עקדת יצחק ( ומחקרים אחרים ) . 10 מבין העמדות המקובלות בביקורת תגובת הקורא איזר מתנסח במרחב של דיאלוג עם הטקסט ( ראו במיוחד איזר , אי - מוגדרות ; איזר , מעשה הקריאה ) . גם בכתביו המוקדמים של סטנלי פיש ניתן לשמוע הד כזה , אולם הוא עצמו חזר בו והעתיק את ' משמעות' הטקסט אל עבר הקורא בלבד ( ראו במיוחד פיש , יש טקסטים , עמ ' ; 32 – 27 גרינשטיין , סטנלי פיש ) .
|
|