|
|
עמוד:11
לשגרת חייהם המקצועיים ולנושאי עיסוקם המרכזיים . הם מציעים מגוון של נקודות מבט – מחקר , הגות וביקורת , חקר מקרה , המשגה של מושגי מפתח , הצעות לדרכי פעולה . להלן כמה מתפיסות הכותבים ואמונותיהם באשר לחינוך לקיימות : חינוך טרנספורמטיבי המשנה תפיסות עולם , אקטיביזם ומעורבות אזרחית , למידה משמעותית , הכרעות ערכיות בסוגיות שנויות במחלוקת , המשגה מחודשת של מערכת היחסים שלנו עם הסביבה ( נחלת הכלל והטוב המשותף ) , קריאת תיגר על תרבות הצריכה וביטוייה בסוגיות של פסולת , זיהום אוויר וצריכת מוצרים מן החי . כמו כן הספר מתאר סיפורי הצלחה ודילמות העולות מן השטח . כל אלה יוצרים יחדיו תמונה ברורה יותר של הפערים בין הרצוי למצוי וסוללים מגוון של נתיבי התקדמות . מבנה הספר הספר כולל שלושה שערים . השער הראשון , לחנך אחרת בעידן של קיימות , בוחן את התפתחות החינוך הסביבתי והחינוך לקיימות . בשער זה מוצעות דרכים להוראה משמעותית , למחקר ולמדיניות שעשויים להוביל ליצירת חברה מקיימת . השער השני , מאחריות חברתית - סביבתית לחינוך , עוסק בעקרונות ומושגים מרכזיים שעשויים לסייע בהבניית תפיסת הקיימות : נחלת הכלל , צדק סביבתי , תרבות הצריכה , מערכת היחסים אדם - חיה וכן הלאה . שער זה מנסה להראות כי כל אלה יכולים להיות מיושמים בעשייה חינוכית . השער השלישי , קהילות במעבר לקיימות , מציג ובוחן תיאורי מקרה אשר אירעו " בשטח " – בתי ספר , תנועות נוער , מוסדות להשכלה גבוהה , רשויות מקומיות וארגונים . להלן מתואר בקצרה הרקע האישי והמקצועי של כל כותב כפתיח לתיאור תמציתי של הפרק הרלוונטי , שכן פעמים רבות רקע זה שזור בתוכן הפרק . אחרית הדבר של הספר , דנה בחשיבותו ובתרומתו של הספר ומציעה את הקיימות כדרך לשינוי אחריתנו . שער ראשון : לחנך אחרת בעידן של קיימות בפרק הראשון , דויד דוניץ בוחן את החינוך לקיימות כנתיב לטרנספורמציה של החינוך והחברה בימינו . בפרק זה הוא טוען שאף כי אפשר ללמוד
|
|