|
|
עמוד:9
מבוא אילנה אבישר קיימות וחינוך לקיימות הם תפיסות מורכבות המתבהרות יותר ויותר לציבור המחנכים . אני עצמי נחשפתי לראשונה למושג ' קיימות' בראשית העשור הקודם . באותה תקופה לימדתי כימיה ומילאתי כמה תפקידים בסמינר הקיבוצים , מכללה שחרתה על דגלה את קידום החינוך ההומניסטי . הקשר בין קיימות , חינוך לקיימות וחינוך הומניסטי היה אז זר לי ולמכללה . מאז ועד היום אנחנו לוקחים חלק בתהליך למידה והתפתחות רב - ממדי ומרתק של תפיסת עולם רב - תחומית , מורכבת ומאתגרת זו . הטמעת ערך האחריות החברתית - סביבתית בליבת המטרות של המכללה , פתיחת מסלולי לימוד ייחודיים בחינוך סביבתי לתואר ראשון ושני , קידום המעורבות החברתית בקהילה , הקמת מועצה ירוקה ו " יירוק " הקמפוס , קידום תהליכי למידה ארגוניים וחוץ - ארגוניים ( עם שותפים לדרך הנמצאים במוסדות אקדמיים אחרים , במשרדי ממשלה ובחברה האזרחית ) , שילוב בנייה ירוקה בתכנון המכללה החדשה – כל אלה הם רכיבים מרכזיים בפעילותנו בעשור האחרון . נוסף על כך בשלוש השנים האחרונות התכנסו במכללה אנשי מחקר וחינוך מהמכללה ומחוצה לה , ופעלו כדי להוציא לאור קובץ מחקרים ראשון מסוגו בישראל בנושא החינוך לקיימות ותפקידו בטיפוח אחריות חברתית-סביבתית בחברה הישראלית . פרקים אחדים בספר זה עוסקים במשבר החברתי - סביבתי העולמי , בהתפתחות תפיסת הקיימות ובמקומם של החינוך הסביבתי והחינוך לקיימות במערכת החינוך . כך למשל מצוטטות החלטות בין -לאומיות המציינות את תפקיד החינוך בהתמודדות עם המשבר הסביבתי ; המרכזיות שבהן היו אג ' נדה – 21 מסמך שנוסח כבר ב - 1992 בפסגת כדור הארץ בריו דה ז ' ניירו , וקרא לקידום החינוך לפיתוח בר -קיימא ( – ( UNCED , 1992 והכרזת האו " ם מ - 2005 על " עשור של חינוך לפיתוח בר - קיימא ( . " ( 2014 - 2005 החלטות אלו מטילות על מערכת החינוך
|
|