|
|
עמוד:13
משמש שחקן פעיל או מרחב שפועלים בו שחקנים נוספים : הקורא / ת והכותב / ת . ביחסים ביניהם לבין הקטגוריות החברתיות של מגדר , דת ומדינה ( או קהילה ) קיימים תנאים שונים ותנועות משתנות . מאמרה של ענת לפידות פירילה עוסק בזיכרון הקהילתי המשתנה ובחוסר הנכונות להתמיין על פי התפיסות הלאומיות והאתניות הרשמיות בתחילת המאה העשרים . " האם כל כך הרבה זמן עבר מאז 1453 עד כי ילדיך שכחו ? " זועקת יוונייה בת הדור הישן לנוכח המציאות המשתנה . במוקד המאמר ניצבות שתי נשים - דמיטרה וקה היוונייה והלידה אדיב התורכייה - אשר חיברו ספרי זיכרונות בשלהי ימי האימפריה העות ' מאנית , בעיצומה של מלאכת בניית הזהות הלאומית . המאמר מבקש להציע התבוננות מורכבת יותר מזו המקובלת בהיסטוריה של התקופה , ולאתגר את הפרדיגמה הלאומית אשר הכתיבה את כללי המשחק של התקופה ובוודאי את כללי הכתיבה על אודות התקופה . לדברי לפידות - פירילה , המיון המקובל של הקהילות ברחבי האזור , שקבע על פי קווי מתאר לאומיים מיהן הקהילות ההגמוניות ומיהם המיעוטים , חוטא למציאות האנושית המורכבת . נשים זיהו כבר בתחילת המאה העשרים את המורכבות של זהותן והבינו שבהיסטוריה הלאומית יש גם יסודות מדכאים לצד הרכיבים המשחררים . הנוסטלגיה לישן והאפשרויות שפותח העולם החדש שימשו אותן בגיבוש אסטרטגיה של מחאה והשלמה - אסטרטגיה שאותה מינפו כדי למצב את עצמן בחברה המתהווה . סירובן של דמיטרה וקה והלידה אדיב להתמיין בהתאם לקטגוריות אשר משלו בעולם הקהילתי , הלאומי , המגדרי והדתי שבו צמחו ניכר בכתיבתן , והן עוברות תדיר מכלי קיבול אחד למשנהו - מעמדה של בת לקהילת מיעוט לעמדה של הגמוניה , מתפיסה מינורית לתפיסה מז ' ורית . הילידות האותנטית - משאת נפשם של הלאומנים - ניצבת בכתיבתן של נשים אלו דווקא כקטגוריה המשקפת היברידיות . גם מאמרה של יעל שנקר מלמד על נזילותן ועל מורכבותן של הקטגוריות החברתיות . בסיווג על פי קריטריונים לאומיים - דתיים ייחשבו הנשים במאמרה לחלק מהרוב הישראלי , ואילו במיון מבחין על בסיס דתי - חילוני הן יסווגו כמיעוט . במאמרה " תשובתו של ' המת החי ' : על נופלים בקרב בספרות של נשים חרדיות" בוחנת שנקר את השכול כמרחב שבו מתחדדות שאלות על הבניה לאומית , דתית ומגדרית . העיסוק בשכול בספרות החרדית מאתגר את הנרטיב הלאומי -חילוני ומצביע על יחסים שונים בין תהליכי הדתה לבין המדינה הלאומית ועל מקומו של המגדר במבנים אלו . השכול , הממלא תפקיד חשוב ברעיון הלאומי הישראלי , אמנם מקבל משמעות שונה בחברה החרדית , אבל עצם הכתיבה עליו , כך מסבירה שנקר , מלמדת שהגבולות בין " העולם החרדי " ל " עולם החילוני " הם חדירים . לדבריה , שפת האבל הנשית החרדית מציעה נקודת מבט חלופית , ואפשר למצוא בה ביקורת דתית ובה בעת גם ביקורת מגדרית . יתר על כן , שתי הקטגוריות נשים . 3 כיבוש קונסטנטינופול היוונית - נוצרית בידי העות ' מאנים המוסלמים .
|
|