|
|
עמוד:14
במסגרת סקאלה כרומטית מוגדרת מראש , כמיטב המסורת של " האוונגארד האחרון " ( כפי שכינתה לאה וירג ' ין את המופשט הגאומטרי שלאחר המלחמה ) . האמנית קוראת תיגר על הפרדיגמה הקונסטרוקטיביסטית מנקודת מבטה שלה , החורגת מן העולם הממשי , בחיפוש אחר טוהר , היכול להימצא רק במקום שבו ההמצאה פוגשת קטגוריות היוליות של תפישה חזותית . גישה דומה שולטת גם בעבודותיה האחרונות של דוּשה יסיק , הנוקטת צמצום מוקצן עוד יותר של אמצעי הביטוי . למעשה , הקומפוזיציות שהיא יוצרת בשחור - לבן חושפות את הדינמיקה הפנימית המתגלה לעין באמצעות ניגודים בין שני " אל - צבעים " . מי שמכיר את ציוריה הקודמים של האמנית , יופתע אולי מהמהלך הנוכחי , אך לעתים נדרשת בדיקה מחודשת מעין זו כדי להגיע לתפישה חזותית חדשה . היגיון תפישתי ואופרטיבי שונה בתכלית מניע את לאון זקראישק בעבודותיו על נייר , שנוצרו על יסוד מפגשיו של האמן עם התרבות היפנית , ובמיוחד עם פרקטיקת ציורי הדיו הידועה בשם " סומי - א " ( . ( sumi - e סגנון זה , השוכן על קו התפר שבין ציור לרישום , קרוב לקליגרפיה , שבה הסימן המדומיין נתפש בתחילה כהקרנה מנטלית , ובהמשך מועבר במהירות אל המצע במשיכת מכחול , שלא ניתן לעבדה או לתקנה מאוחר יותר באמצעות שכבות נוספות של דיו או של צבע . זקראישק השתלם בטכניקה זו , כאמצעי ביטוי אישי ואקספרסיבי להרהור חזותי . לשם כך הוא משתמש בצבע בודד או באלמנטים כרומטיים מנוגדים . בין האמנים המתמקדים ברישום , לוּצ 'קה ש ְ פּרוֹבץ ֵ מפתחת מארגים מזוקקים , המתרחבים ומתפשטים באורח ספונטני מקו לקו , ומתמזגים לכדי סימנים אניגמטיים של שפת קוד עלומה . רגישותה מסייעת לה לחקור גוני גוונים מרומזים של תגובות תפישתיות , הנעות על הגבול שבין המציאות הנראית לזו הבלתי נראית , כך שהצופה לעולם אינו יכול לדעת בוודאות , היכן מסתיים אחד ומתחיל האחר . קווים רציפים ומקוטעים וחילופי > לוּצ ‘ קה שפּרוֹבץ , שבת סוערת , , 2016 רישום על נייר , 55 ש 50 ovec , W indy Špar a čk Lu Saturday , 2016 , wingadr on paper , 55 ש 50 דוּשה יסיק , énage 1 , 2015 , M אקריליק על בד , 50 ש 50 , 2015 , énage 1 Jesih , M ša Du ylicacr on vascan , 50 ש 50
|
|