|
|
עמוד:3
מהקונים בפועל , כדי להשאיר אפשרות להצטרפות מתיישבים נוספים בעתיד . המחיר שנדרשו המתיישבים לשלם תאם את מחיר הרכישה - ללא כל רווח ליזמים . החלטת המייסדים הייתה שלא לחלק את האדמות בין החברים בשנה הראשונה ולבצע בה במשותף את העבודה והניהול הכספי . הדבר נעשה בכדי להקל על הקיום היום יומי , תוך עריכת חשבון כספי נפרד לכל חבר בהתאם להשקעתו . החלטת מייסדי פתח תקווה בימיהם הראשונים , לעבוד ולנהל במשותף את ההתיישבות מבטאת את העדפתם לפיזור הסיכון ולמימוש היתרונות שבשיתוף בתנאים הקשים של המקום והזמן . המיוחד בהחלטה זו שנעשתה למרות השקעת הכסף הפרטית והשונה בין המייסדים , דבר שחייב עריכת חשבון כספי אישי לכל אחד . יבולי השנה הראשונה בפתח תקווה היו טובים , אך שמחת הקציר והיבול נפגעה בשל מצבם הכספי הקשה של המתיישבים . ההוצאות על השמירה , המשפטים והבקשישים היו מרובות והיבול המבורך לא איזן את ההוצאות , דבר שהביא לכך שחלק מהמתיישבים הפסידו את הונם המושקע כבר בשנה הראשונה . בתום השנה הראשונה בוטלו הסדרי השיתוף ובהמשך כל אחד מהמתיישבים עמד ברשות עצמו . בצעדי ההתיישבות הראשונים בזכרון יעקב ( תרמ " ב - תרמ " ד : 11 ) ( 1884 - 1882 ) נשאו בעיקר עול היוזמה והארגון " חובבי ציון " ברומניה . מדובר בארגון על אשר הקיף את רוב הארגונים המקומיים והיה הארגון הארצי הראשון של " חובבי ציון " בארץ כל שהיא . ועידת הארגון הכינה תכנית כללית לעלייה והתיישבות בארץ ישראל . לפנינו גורם ציבורי שפעל לארגן מועמדים לעלייה , שטיפל בנסיעתם לארץ ופעל להתיישבותם על אדמות שיקנה למענם . בתקנות המפורטות של הוועד ( פברואר 1882 ) ניכרת גישה הגורסת מעורבות הגוף המרכזי בכל שלבי העלייה וההתיישבות . הוועד העדיף מועמדים בעלי הון , אך קיבל גם מועמדים חסרי הון בעלי רקע חקלאי ויכולת עבודה . לאחר רכישת הקרקע על ידי הוועד המרכזי הרומני בגאלאץ הגיעו המתיישבים ( לא אלו שמראש יועדו להתיישב ) לזמארין , היא זכרון יעקב , והניהול בפועל היה על ידי פקידים בשם הוועד . במקום נוצרו מתחים ומחלוקות עם המתיישבים שהביאו אותם במאי 1883 להתקומם נגד הפקידים ושיטת הארגון הקיימת . באס ֵ פה כללית בהשתתפות כל המתיישבים הוחלט לסלק את כל הפקידים ולבחור " ועד מהפכני" ובו 11 מהמתיישבים אשר ינהלו את המושבה . בסופו של דבר נותק הקשר בין המתיישבים לבין " חובבי ציון " מרומניה ושונתה המסגרת הארגונית של המושבה . גם בזכרון יעקב הייתה תכנית לשלב התחלתי שבו האיכרים יעבדו את האדמה במשותף ( קומונה כלשונם ) בפיקוח פקידי הוועד ובשלב שני ( לאחר כשנה ) כל איכר יעבד את שדהו ויתחיל להחזיר את חובותיו לוועד . בפועל , לאחר העלייה לארץ ורכישת האדמות הועסקו הגברים כשכירים מטעם הוועד המרכזי , העבודה הייתה שיתופית ונוהלה על ידי הפקידים . כעשר שנים מאוחר יותר ניתן ללמוד על דרך הטיפול וההתייחסות של גורם מממן ציבורי למשבר ההתיישבות במושבה בני יהודה שברמת הגולן . ( 12 ) ב 30 . 12 . 1895 פרסם הוועד הפועל של " חובבי ציון " הודעה לציבור על " בני יהודה " ואת תכנית הסיוע לה . בהודעה נאמר כי ההוצאה הדרושה לתשלום החוב ויישוב 20 משפחות היא 45 , 000 פראנקים . כמו כן נקבעו ארבעה תנאים למתן הסיוע והם : • כל רכוש " בני יהודה " יירשם על שם " חובבי ציון " - ( שעבוד ) . • הכספים שיימסרו יוחזרו על ידי המתיישבים ללא ריבית - ( סבסוד הון ) .
|
|