|
|
עמוד:יג
וימעיט מן המרבה , ויחזק פעולות ומדּות ויעשום כולם על חוק אחד תמיד , עד שיעלם ההתחלפות הטבעי ברוב ההסכמה ... ויסודר הקיבוץ " ( מורה נבוכים , ב , מ ) . נראה לי , שניתן לחשוף מכאן את קיומן של שלוש רמות בהנהגה , ומתוך כך גם באנרכיה . אפשרות קיומה ופעילותה של אנרכיה כזו תלויה בשלושה תנאים קודמים : ואם אלה אינם מתקיימים , חייבת להופיע הנהגה שתמלא אותם ואף תאכוף אותם : התנאי הראשון הוא קיומה של מערכת ערכים משותפת . כיצד ייתכן ארגון פוליטי - אם אין זהות , או לפחות הרמוניה מינימלית , בין הערכים של בני האדם שבחברה ? תנאי כזה בא לידי ביטוי בדרישת התורה " לשמר את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום לעשות הישר בעיני ה "' ( דברים יג , יט ) . כפי שלימד אותי מורי המסתורי פרופ ' שושני ז " ל : הניגוד המוחלט לדרישה זו בא לידי ביטוי בקביעה שבסוף ספר שופטים ( יז , ו ) : " בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה " . לשון אחר , ביטול עולו של אדם מצריך , ולו בצורה כלשהי , קבלת עול מלכות שמים . אבל , האם קבלת ערכים , חברתיים או מדיניים , תספיק ? וכאן בא התנאי השני , והוא קשור עם מה שניתן לכנות : הממד הכלכלי , ובניסוח אחר : החברה זקוקה לתכנון ולסידור ארגוני שלה עצמה . האם ייתכן קיומו של מוסד ללא הנהלה ? קל וחומר למקרו , ואכן , המגה - ארגונים הכלכליים מהווים מרכזי כוח ועוצמה בכל תחומי החיים . יתרה מזו . ארגונים כאלה פעמים רבות הם יותר רודניים מאשר המשטרים הפוליטיים כשלעצמם . הכרחיותו של תנאי זה מסבירה את הסינרגיה [ הפעולה המשותפת ] , ואת הקשר שבין האנרכיזם לבין הקואופרטיביזם , המנסה להפוך את שלטון - היחיד להחלטה קולקטיבית וקואופרטיבית . ועתה לרובד השלישי , הנתפס כעיקרה של האנרכיה : הרי הצורך בכפייה בכל רמות החיים החברתיים , הן כלפי פנים ועוד יותר כלפי חוץ , מובן מאליו . הוא בולט למשל במעשיו של שאול בראשית מלכותו : " ויקח צמד בקר וינתחהו וישלח בכל גבול ישראל ביד המלאכים לאמר : אשר איננו יצא אחרי שאול ואחר שמואל - כה יעשה לבקרו " ( שמ " א , יא ) . זאת אותה " אנרכיה " שבצדק חלמו עליה רבים , ביניהם הראי "ה קוק , אבל , היא תתאפשר רק בעקבות שינוי רדיקלי של האנושות והאדם . לדעתי , יש רמה גבוהה יותר של אנרכיזם . הראי " ה קוק הבין יפה את הכפייה הנדרשת ביצירת מערכת הערכים , וכתב על כך בספרו " ריש מלין " בשורות המוקדשות לאות אל " ף . הראי " ה דן שם בנושאים שונים , ובעיקר בזכות לחנך , והוא מתייחס לבעיה זו כשהוא מייצג אותה בהבדל ובעימות שבין שתי אותיות : האל " ף והלמ " ד . זהו בעצם העימות בין האילוף ובין הלימוד . אנו לומדים מתוך שמיעה למורה , המעביר לנו בצורות שונות את תורתו וידיעותיו . הקשבה זאת מכונה על ידי הראי " ה קוק במלה קשה : ' אילוף ' . אולם , קיימת דרך נוספת , שאינה באה מבחוץ , אלא מבפנים : מה שהאדם מגלה בתוך נשמתו . זהו הלימוד . זהו העימות בין האל " ף ובין הלמ " ד . המסקנה שניתן להסיק מדברי הראי " ה היא פרדוקסלית : אמנם כן , בחינוך יש השתלטות ; מעין אלימות של מהות ( כמו מדע ) הבאה מן החוץ . אולם , אין שום אפשרות שניתן להגיע למהות כזאת ללא החינוך . הזכות לחנך היא תוצאה של החובה לחנך . החינוך החופשי יכול להתקיים רק עם שינוי הכרתי , והוא יתרחש באחרית הימים . וכך כותב הראי " ה : " מקורי הוא הרעיון הפנימי שאינו מבוטא שהיה יהיה נחלת העולם ביום הגדול , שאיש את אחיו ואיש את רעהו לא ילמדו עוד לדעת את ה ' , ' כי - כולם ידעו אותי למקטנם ועד - גדולם נאם - ה ' כי אסלח לעונם ולחטאתם , לא אזכר – עוד "' ( שם , על - פי ירמיהו לא , לג - לד ) . וזהו השחרור . על רעיון זה עמד הראי " ה גם במאמרו ' טללי אורות ' : " שתצא השאיפה הדמוקרטית החיצונה על ידי ההשתלמות השכלית והמוסרית הכוללת , כש ' ולא ילמדו עוד איש את - רעהו ... כי - כולם ידעו אותי
|
|