העידן הדיגיטלי עושה שמות במודיעין

עמוד:

הכמות : ככלל , מקורות המידע מתרחבים בקצב מזה כ - 100 שנה . עם זאת , התפתחות התקשורת הסלולרית והאינטרנט שינו מהקצה אל הקצה את כמות המידע הזורם והדורש עיבוד מודיעיני . איתם העמיק האתגר האסופי , מבחינת כמות והיכולת לדוג את " ידיעות הזהב " באוקיינוס המידע המתרחב . במציאות זו גובר החשש כי בהיעדר מכונות עיבוד מידע מתאימות , תתגבר תופעת האובדן של " ידיעות זהב " שכבר נאספו או אך לא נותחו בהקשר המתאים . תופעה זו בולטת מאוד בניתוח בדיעבד של פיגועי הטרור של השנה האחרונה במערב . כמו למשל במקרה של הפיגוע במערכת העיתון הצרפתי שארלי הבדו היו פיסות מידע מתריעות ברשת , שלא הוצפו בהקשר הרלוונטי . הקצב : מדינות ואפילו ארגונים מתנהלים בקצב איטי יותר מקבוצות קטנות ומפעילים בודדים , ומנגד גם מציבור רחב המתקשר בינו לבין עצמו בזמן אמת . כפועל יוצא , קצב התגובה הנדרש מארגוני המודיעין מתקצר דרמתית . כך קרה למשל בכל הנוגע להבנת האירועים במצרים , שהביאו בסופו של דבר לחילופי שלטון . בדיעבד , ארגוני המודיעין השונים הבינו את המתרחש באיחור של שלב אחד לכל הפחות למול קצב האירועים במציאות . ליבת הסוד : בתרחישים בין - מדינתיים שעיצבו עד לא מכבר את השיח המודיעיני , ליבת הסוד הייתה נחלתה של קבוצה נבחרת ומצומצמת . זו אפשרה לארגוני המודיעין להתמקד בחדירה לתוך אותה קבוצה המוגבלת יחסית בגודלה . גם מרכיב זה במשוואה דורש שינוי , שכן אין בו כדי להעניק כיום מענה לתרחישי שינוי עממי המתאפיינים בליבת סוד מבוזרת ובקצב התרחשויות מהיר נוכח זמינות הרשתות החברתיות . בקצה הנגדי בתרחישי איום שמובילים בודדים או ארגונים מצומצמים , ליבת הסוד הנה גרעינית מטבעה ודורשת חדירה נקודתית . אלה , בצירוף לזמינות השימוש באמצעי הסוואת הזהות המובנים ברשת , מקשים עוד יותר את החדירה אל אותם קבוצות ואיתורן מבעוד מועד . ה " כספת " : כאמור , בעבר , אזורי הסתרת הסודות הוגבלו למספר ספור של אנשים מוכרים ומכאן גם התפתחותו של המודיעין האנושי ( HUMINT ) שביקש לחדור לקבוצת שותפי סוד . גם האמצעים האלקטרוניים במשך זמן רב מוגבלים בהיקפם ובמאפייניהם ( בהתחלה טלפוניה ובהמשך אלחוט ) , מה שהביא להתייצבות היכולת הסיגינטית כ " מלכת הקרב" של המודיעין המודרני ( ולדברי המבקרים , למחלה ארגונית המכונה בידיהם סיגינטיטיס ) . לשנות סדרי עדיפויות של כוח אדם ותקציבים על איזה יסודות ניתן איפה לבסס את האסטרטגיה המודיעינית העתידית , שיש בה כדי להעמיד מענה ולו בסיסי לאתגרי העידן הנוכחי ? נראה שהאסטרטגיה חייבת להתבסס על שתי רגליים עיקריות : הראשונה , הצורך לעקוב ולהבין תמורות חברתיות - כלכליות הסוחפות ציבור רחב , כפי שהיה ב " אביב הערבי " למשל או בהקשר של תופעת ההגירה הגוברת לאירופה . השנייה , ההתמודדות עם קבוצות טרור ופשע שחבריהן שולטים ברזי הטכנולוגיה ויכולים לייצר על בסיסם אמצעי תקשורת ולחימה מתקדמים . נכון לבחון מחדש את הפרופורציה בין היקפי ההשקעות באיסוף לבין ההשקעות בעיבוד מידע . בכל הנוגע לתקציבים , לכוח אדם ולטכנולוגיה , נהוגה עדיפות ברורה לתחום האיסוף על פני עיבוד המידע . מאחורי תפיסה זו עומדת ההנחה כי איסוף מידע מתקדם ייתר או לכל הפחות יצמצם את חשיבותו של עיבוד המידע . השינויים של התקופה האחרונה , בעיקר במאפייני " ליבת הסוד " ובעולם ה " כספות " , מחייבים חשיבה מחודשת על הפרופורציות הללו . נראה כי כיום נדרשת הרחבת ההשקעה הטכנולוגית לא רק בהמשך שכלול יכולת האיסוף , אלא דווקא בפיתוח יכולות עיבוד ומחקר ממוכן . אלה יאפשרו למנגנוני המודיעין להתמודד ביתר יעילות הן עם תופעת היצף המידע והן עם איתור " ידיעת הזהב " ומניעת אובדנה בהקשר הרלוונטי . על כל אסטרטגיה עתידית להיבנות על אוטומציה של הפצת המידע ועיבודו הראשוני . אם גופי המודיעין ימשיכו להסתמך על עיבוד ידני , היצף המידע יביא לקריסה מהירה של תקציבי מרביתם . המערכות העתידיות צריכות לאפשר מחד גיסא בנייה אוטומטית של בנק מידע , ומאידך גיסא טיפול בחומרים שתעדפו מכונות על פי מתכונת ברירה ובדיאלוג צמוד בין איש המודיעין לבין אשפי המחשבים . ולסיום - בסצנה מסרטו של ג ' יימס בונד , " סקייפול " , ישנו דיאלוג בין איש הטכנולוגיה האגדי ק ' לבין . 007 הצעיר הממושקף , בן דמותו של גיק המחשבים המודרני , פולט בזלזול מסוים : " בזמן שאתם , אנשי השטח , התרוצצתם ברחבי העולם במבצעים נוסח העולם הישן - אנחנו השגנו את המידע הרלוונטי תוך הפעלת המחשב הנייד שלנו , כשאנו ישובים על המיטה במלון " . לטעמנו אפשר ובהקשר זה הוליווד מקדימה את קהילות המודיעין המודרניות . התפתחות התקשורת הסלולרית והאינטרנט שינו מהקצה אל הקצה את כמות המידע הזורם והדורש עיבוד מודיעיני . איתם העמיק האתגר האסופי , מבחינת כמות והיכולת לדוג את " ידיעות הזהב " באוקיינוס המידע המתרחב אדוארד סנודן . ב " פרשת סנודן" צותתה הסוכנות האמריקאית לביטחון לאומי לחשבונות של מיליוני לקוחות בניסיון להגן על ארה " ב מפני טרור

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר