|
|
עמוד:
יחידה 8200 ב ” מבצע יונתן ” : הסיפורים ממשיכים לצוף הפעולה לשחרור חטופי אנטבה כללה היערכות של כוחות רבים . בפרק הזמן הקצר שעמד לרשותה הצליחה יחידה 8200 להעמיד עמדות האזנה שליוו את הכוחות עד תום המבצע אבנר אברהם | גמלאי המוסד , אוצר התערוכה avner @ aavner . com היה זה יום א ’ , 4 ביולי . 1976 אביה של דורית , חיילת ביחידה , 8200 העיר את בתו מוקדם בבוקר . לאחר שאיחל לה יום הולדת שמח בישר כי שמע זה עתה בחדשות ה - BBC כי הייתה פעולת חילוץ באנטבה . “ אבא , אני יודעת , החבר שלי עמי נמצא שם ” , אמרה והמשיכה לישון . דורית הייתה שותפה להכנות הקדחתניות להכנת טבלאות הפעולה למבצע , ועמי אלעזרי , אז סגן צעיר , שימש כקב ” ר המבצע . לימים התקדם לדרגת סא ” ל במילואים והפך לבעלה של דורית . בפרק הזמן הקצר שעמד לרשות יחידת 8200 ב ” מבצע יונתן ” , שבו נחטף מטוס “ איר פראנס” בדרכו מתל אביב לפריז , נרשמה התארגנות חריגה ומיוחדת . זו כללה התקנת שש עמדות עבודה במטוס הפיקוד ( בואינג ) שחג מעל אנטבה בזמן הפעולה ונשא עמו בין היתר את האלוף יקותיאל אדם , המפקד העליון של המבצע , ואת האלוף בני פלד , מפקד חיל האוויר . העמדות , שנקראו “ מארזים ” , כללו מקלטי רדיו בהתאם לתחומי התדרים המבוקשים , מכשירי טייפ להקלטה וציוד שמע . בכל עמדה ניתן היה להאזין בו - זמנית לארבעה מקורות שונים . המשימה הייתה לתת כיסוי בהאזנה לאורך הטיסה לאנטבה , במהלך הפעולה עצמה ובדרך חזרה . האיומים שארבו לכוחות כללו סכנת התגלות , הזנקת מטוסי קרב נגד מטוסי חיל האוויר והתבטאויות בתקשורת הבין - לאומית המעידות על חשיפה . 14 אלחוטנים נבחרו בקפידה וחולקו לקבוצות לפי השפה הנדרשת : ערבית , אנגלית , צרפתית , גרמנית , רוסית ושפות הנהוגות באפריקה , כמו סווהילית . “ הטייסים מתורגלים בדרך כלל לדבר אנגלית ” , סיפר לי אלעזרי , “ אבל בעת לחץ קורה שהם עוברים לדבר בשפת אמם . היה חשוב להיערך לכל אפשרות ” . בדרך למבצע התבצעו סריקות והאזנות לפי לוח זמנים ומיקום לשלל מקורות איום אפשריים , מגורמי צבא ועד תעופה אזרחית . לא התגלה דבר עד ההגעה לאנטבה . פנסים באדיבות לוחמי סיירת צנחנים “ בקרת כיבוי אש , כאן מגדל הפיקוח באנטבה , מה הבעיה עם המטוסים שעל המסלול ? ” נשמע קולו של האיש במגדל הפיקוח . “ אני לא יודע מה קורה ” , ענה עמיתו מבקרת כיבוי האש של שדה התעופה הבינלאומי של אוגנדה . שניות אחדות לאחר מכן כבו אורות המסלול . הרקולסים 1 ו - 2 הספיקו לנחות . קברניט מטוס , 3 אריה עוז , הבחין כי אין אורות על המסלול . כשהרקולס 1 נסע על המסלול קפצו ממנו לוחמי סיירת צנחנים והראשון שבהם - דורון אלמוג , לימים אלוף בצה ” ל - הניחו פנסי אור קטנים בצמוד לכל מנורה על מסלול הנחיתה , כדי לאפשר ליתר המטוסים לנחות בבטחה . אלעזרי זינק לעבר עמדת ההאזנה . בזמן שהאלחוטן המשיך להאזין למגדל הפיקוח אלעזרי הריץ את סליל ההקלטה אחורנית כדי לשמוע במו אוזניו את השיחה . לאחר מכן העביר את הידיעה ממגדל הפיקוח לקצין המודיעין מטעם חיל האוויר שהיה על מטוס הפיקוד . זה האחרון ניגש ליקותיאל אדם והעביר לו את הידיעה . אותו קצין , שהיה רב סרן באותה העת , הפך לימים לאלוף ולראש אמ ” ן - אהרון פרקש . “ הדרך חזרה הייתה הרבה יותר מסוכנת” בדרך חזרה נחתו המטוסים בניירובי , בירת קנייה . היה זה תיאום חשאי מורכב שנועד לאפשר את תדלוק המטוסים ולהעניק עורף להתארגנות הכוללת בית חולים מוטס . על מלאכת התיאום ניצחו אהוד ברק , לימים ר’ אמ ” ן , רמטכ ” ל וראש ממשלה , שאף ישן במיטת אחד הילדים של נציג המוסד בניירובי ; נחום אדמוני , לימים ראש המוסד ; ואורי לוברני . גם בקניה , על אף ההתרגשות הגדולה וחבירת הכוחות , המשיכו אנשי 8200 להאזין ללא הרף . מבחינתם , המשימה לא תמה . “ הדרך חזרה הייתה הרבה יותר מסוכנת ” , תיאר אלעזרי . יחידה 8200 נתנה כיסוי לאורך מסלול החזרה ארצה . בשעה 06 : 00 נקלט דיווח במהדורת הרדיו של BBC המתאר פעולת קומנדו באנטבה . פנחס בוכריס , לוחם בסיירת מטכ ” ל , היה בכוח הפריצה לטרמינל . לימים הפך למפקד יחידה , 8200 בדרגת תא ” ל . הוא לא ידע שסגנו , אל ”ם רון דודזון , קשור למבצע . רון היה נער שיצא עם הוריו שרה ועוזי ועם אחיו בני לטיול בר מצווה שנחגג לאחרון באמריקה . הדבר התגלה באירוע מורשת שנעשה ביחידה , כאשר רון ביקש מאמו , שרה גוטר - דודזון , לתת עדות על המבצע . בימים אלו מוצגת במרכז רבין התערוכה “ מבצע יונתן ” . הסיפור שסופר כאן הוא אחד מתוך עשרות סיפורים שנאספו מקרב רבים . עם המבקרים באירוע פתיחת התערוכה נמנים אנשי , 8200 שחלקם או שמם מעולם לא נגלה . אחד מהם פנה אליי בתום הערב וסיפר כי גם הוא היה במשימת האזנה על מטוס . במהלך השיחה הבנתי כי מדובר במטוס אחר , נוסף , שחג באזור אחר עם משימה הנוגעת לפעולה באנטבה . וגם במטוס זה לא תם הסיפור . חטופי מטוס איר פרנס וביניהם הקברניט מישל בקוס מתקבלים בישראל , 4 ביולי 1976
|
|