|
|
עמוד:
אנשי השל " ג : יחידה 504 משנה את התמונה במלחמה תרומתה של יחידה 504 להצלחות מבצע שלום הגליל עמדה בלב כנס מורשת האחרון של עמותת מודיעין . 10 יצירתיות בשפע , כוח אדם מיומן ומהירות תגובה סייעו לכוחות הלוחמים ויצרו תשתית להפקת לקחים ללחימה דומה גדי זהר | תא " ל ( מיל ' ) , לשעבר מפקד יחידה 504 אודי שגיא | אל " ם ( מיל ' ) , לשעבר מפקד מרחב צפון 11 - במאי 2015 קיימה עמותת מודיעין ב10 כנס שעסק בפעילות יחידה 504 במבצע " שלום הגליל " . הכנס היה המשך לפעילותה של העמותה בשימור והעברת המורשת של היחידה במהלך מלחמות ישראל - מלחמת יום כיפור ועתה שלום הגליל . זאת בנוסף לכנסים שעסקו בפעילות שלושת מרחבי ההפעלה של יחידה - 504 מרחבי צפון , מרכז ודרום . בלב הכנס הועמדה חשיבותה של היחידה כחלק פעיל , יוזם ומכריע של איסוף המידע היומינטי . עם משתתפיו נמנו חברי העמותה , מפקד היחידה וקציניו , חקשב " ים במילואים ואורחים דוגמת אלוף איציק מרדכי , שהיה מפקד אוגדה 91 וניהל עם היחידה קשר יומיומי לפני המלחמה ובמהלכה . בדברי הסיכום שלו הדגיש האלוף מרדכי את תרומתה של היחידה בשל " ג ואת העובדה שבכל מלחמה עתידית - בוודאי במתארים של המלחמות שהיו בשנים האחרונות , של לחימה בשטחים רוויי אוכלוסיה אזרחית - אין תחליף ליחידה 504 כמכפיל כוח משמעותי . דברים דומים נשמעו מפי משה צור ( צוריך ) , ששימש קמ " ן הפיקוד , ומפי יובל חלמיש , ששירת כקמ " ן חטיבה 35 במלחמה . מבצע בלבנון היה באוויר השנה הייתה . 1982 היו אלה הימים של השלמת היציאה מסיני והיערכות חדשה לאורך גבול מצרים החדש . אווירה של שינוי היסטורי אפפה את האוויר בעקבות הסכם השלום , ומבחינתנו נוצר מצב חדש מול סיני ורצועת עזה . אלא שמהרגע הראשון , לבנון הייתה תמיד ברקע . הצי " ח ( ציון ידיעות חיוניות ) היה מגוון . בצד המשימות הקלסיות של כיסוי צבאות סוריה , לבנון , ירדן ומצרים , גברה הדרישה לכיסוי הפח " ע בגזרות השונות . זו נגעה לכל המרחבים , אך התמקדה במרחב צפון , שבו היו מבצעים שוטפים נגד הפח " ע שהיה ברובו פלסטיני . קציני מרחב צפון ומרחב ארצי בסדיר ובמילואים נטלו חלק במבצעים הללו . נוכח התגברות הפח "ע והתבססותם של ארגוני המחבלים בדרום לבנון , מבצע בלבנון היה באוויר . השתתפנו בדיונים ובקבוצות פקודות וכמה פעמים הגענו אף לכוננויות של כמעט יציאה למבצע , כולל גיוס אנשי מילואים , בעיקר החקש " בים ( חוקרי השבויים ) הקרביים . שקענו במערכת ההכנות בעוד המועד היה לא ידוע , וכך גם משך הזמן . היחידה , תחת פיקודו של גדי זהר , החלה בהיערכות מוקדמת בכמה תחומים : מערך ההפעלה - הוחלט על תכנית " מסווה " . זו נבעה מתפיסה חדשנית שהתבססה על לקחי מבצע ליטני ( , ( 1978 ונועדה להכין את מרחב צפון להיכנס לשטח ולפרוס מערך הפעלתי בעקבות הכוחות . הכנת התכנית הוטלה על מרחב צפון שבפיקוד אודי שגיא . זה הכין בתיאום עם תכניות צה " ל צוותים שאמורים היו לפעול בשלוש הגזרות הלבנוניות - המערבית , המרכזית והמזרחית . צוותים אלה הורכבו מקציני המרחב הסדירים , שהיכרותם עם לבנון הייתה טובה , ומקציני יחידה במילואים שנועדו לצאת לשטח מיד או במקביל לסיום המערכה הצבאית בגזרתם , מצוידים בעזרים כמו תצ " א , מפות ושמות סוכנים מהעבר . אלה היו אמורים להיות חלוץ הפעלתי למימוש משימות האיסוף של היחידה . מערכי החקירה – באחריות מרחב ארצי שבפיקוד יושע . הדגש היה על המערך הקרבי , שהתבסס על אנשי מילואים ועל החוקרים והמפעילים הסדירים מכל המרחבים . מרחב ארצי נערך היטב מבחינת שיבוץ קרבי , תרגול וחבירה לכוחות ומוכנות גבוהה . המערך העורפי ( מחנות השבויים ) – תחום זה היה בעדיפות נמוכה לעומת היתר משום שבצה " ל לא נעשו הכנות לקליטת עצורים ושבויים מעבר למתקנים המוכרים במרחב ארצי , מגידו ועתלית . הלחימה הסתיימה עם לא פחות מ - 5 , 000 עצורים במחנה אנצאר ובשאר המתקנים בארץ . שבויים לבנונים במבצע של " ג | הכוחות נתקלו בבעיות שלא היו ערוכים אליהם
|
|