|
|
עמוד:
מקום מרכזי בחשיבה האסטרטגית האמריקאית מכיוון שחלקו – האוקיינוס השקט – הוא המרחב המשתרע בין היריבות האסטרטגיות של המאה ה - , 21 ארה ” ב וסין . ההתעצמות הכלכלית הדרמתית של סין בעשורים האחרונים מתורגמת אט - אט לעלייתה למעמד של מעצמת - על - ובהכרח למתח עם ארה ” ב . מתח זה מתועל בינתיים לאפיקי סייבר וים . באופן יותר קונקרטי , סין הכריזה בשנים האחרונות על שורה של דרישות טריטוריאליות בים סין הדרומית ( על בסיס “ קו תשעת הקווים ” ) , הקימה מבני קבע על שבע שוניות הרחק מחופיה כדי לתמוך בדרישות אלו , והציבה אסדת קידוח בים בקרבת וייטנאם . בנייר אסטרטגי ראשון מסוגו הצהירו הסינים במאי 2015 כי עליהם “ לזנוח את המנטליות שלפיה היבשה היא בעלת משקל יותר נכבד יותר מזה של הים ” , וכי “ יש להקנות חשיבות גדולה לניהול הימים ולהגנת זכויות ואינטרסים בים ” . במקביל , מקדישה סין מאמץ ניכר לבניית צי המסוגל לפעול הרחק מחופיה (“ צי מים כחולים ” ) ולפתוח יכולות של מערכות גילוי ואמל ” ח המכונות A 2 AD שיקשו על הפעלת כוחות ימיים זרים בקרבה יתרה לחופיה . ארה ”ב הביעה דאגה מהתנהגותה של סין בתחומים אלו ובמהלך אוקטובר 2015 השיטה בכוונת מכוון כוחות צי בתוך המרחב הימי אותו דורשים הסינים לעצמם , כדי להפגין את מחויבותה של וושינגטון לעקרון חופש השיט . סכנות מהים ואולם , לא רק הסוגיה הסינית דחפה את ארה ”ב לשוב ולהתייחס לסוגיות הימיות . לאחר התקפת הטרור של , 9 . 11 האמריקאים החלו לחשוש כי פיגועי טרור עשויים להגיע מן הים , בייחוד דרך מכולות . סוגיה אחרת היא התגברות המתיחות הבינלאומית סביב התמוססות הקרחונים בים הארקטי . זו מבשרת אפשרות של כריית מחצבים שם ומיצוי נתיבי התנועה הימית המקצרים בצורה משמעותית את נתיבי השיט מאמריקה לאירופה . בנוסף , מאז ראשית העשור שעבר התחדדה בוושינגטון המודעות לכך כי אירועים המתרחשים בים יכולים לאיים על היציבות והשגשוג הבינלאומיים , לרבות אירועי הגירה המוניים ( כמו זה המתרחש עתה בים התיכון ) , הברחה של סמים וחומרים הקשורים לנשק להשמדה המונית , פעולות של גורמי טרור ופירטים , פגיעה סביבתית חמורה ( כמו הדליפה מאתר הקידוח במפרץ מקסיקו ב - , ( 2010 פגיעה בנתיבי סחר וכן הברחתם של בני אדם . ואמנם , עוד לפני ניסוח החזון שבו אנו עוסקים החלה ארה ” ב להפעיל שלושה כוחות משימה הכוללים כוחות ימיים מ - 30 מדינות ( COMBINED MARITIME FORCES ) נגד גורמי טרור ופירטים במפרץ עדן , המפרץ הפרסי , הים הערבי והים האדום . תנועה חופשית דרך הים ברובד כללי יותר , האמריקאים סבורים כי הגלובליזציה במתכונתה הנוכחית מבוססת בין היתר על תנועה חופשית ככל שניתן של סחורות ומידע בכבלים אופטיים , שרובה נעשית בים או בקרקעיתו . הפרויקט המודיעיני המרכזי המשקף את הפנייה המחודשת של ארה ” ב לים הוא החזון של “ המודעות למרחב הימי ” ( MARITIME DOMAIN . ( AWARNESS החזון נוסח כהנחיה לפעולה בדירקטיבה של הנשיא בוש בשלהי , 2004 ובמוקד שלו היעד ל ” יצירת הבנה אפקטיבית של כל דבר ועניין הקשור בתוך הימי הגלובלי שעשוי להשפיע על הביטחון , הבטיחות , הכלכלה או איכות הסביבה של ארה ” ב ” . בתרגומו של החזון הנשיאותי לתכנית פעולה של הצי ב - , 2007 לא היססו כותביו להודות כי ברמה האסטרטגית , התכנית למודעות ימית נועדה לסייע למאמציה של ארה ” ב “ לעצב ולהשפיע על הסביבה הביטחונית - הגלובלית ” . על פי הדירקטיבה הנשיאותית , ארה ” ב מתעתדת להשיג את היעד באמצעות “ שיפור היכולת השחקן המרכזי במימוש החזון הוא הצי האמריקני והזרוע המודיעינית שלו , " משרד מודיעין הצי " . ב - 2007 פרסם הצי את תכנית הפעולה שלו והתחייב לממש את החזון בתוך עשור לאסוף , לתכלל , לנתח , להציג , ולהפיץ מידע הרלוונטי לפעולה ( actionable information ) ומודיעין לפיקודים האזוריים ” . הנשיא בוש הגדיר שמונה תוכניות קונקרטיות להשגת החזון , כולל תכנית שבמוקדה אינטגרציה טובה יותר של החומר המודיעיני הרלוונטי . השחקן המרכזי במימוש החזון הוא הצי האמריקני והזרוע המודיעינית שלו , “ משרד מודיעין הצי ” ( OFFICE OF VALNA . ( INTELLIGENCE ב - 2007 פרסם הצי את תכנית הפעולה שלו והתחייב לממש את החזון בתוך עשור . עיקרי המאמצים כללו את המשך איסוף המידע המבוצע מן הפלטפורמות שלו , מינוי חוקר בכיר ממודיעין הצי במרכז המודיעיני הימי הלאומי ( גוף שהוקם סביב היוזמה ונועד לרכז את המאמץ ל ” מודעות למרחב הימי ” ) כדי לספק תמיכה מחקרית למאמץ האיסופי , העמקת שיתוף הפעולה המודיעיני עם מדינות וגורמים מסחריים וכן קיום מספר רב של תרגילים משותפים עם בעלות ברית סביב נושאים אלו . ב - 2011 בחן משרד המבקר של הקונגרס ( GAO ) את יישום החזון ופרסם דוח ביקורתי שקבע כי הממשל אינו עושה דיו כדי לממש את החזון . הממשל מצדו פרסם תכנית לאומית למימוש החזון ב - . 2013 במרס 2015 אישר שר ההגנה דירקטיבה קונקרטית לקידום החזון . זו חידדה את היעדים המקוריים והדגישה עוד יותר את הצורך בשיתוף פעולה באיסוף , ניתוח והפצת המידע עם שותפים : מדינות זרות , ארגונים בינ ”ל וגורמים מן המגזר הפרטי . גישה זו תואמת את עמדתו הכללית של ממשל אובאמה , המעדיף להפעיל כוח בזירה הבינלאומית במסגרות קואליציוניות ופחות באופן חד - צדדי . חזון “ המודעות למרחב הימי ” , ובייחוד הממד המודיעיני המשמעותי שלו , עומד בפני שורה של אתגרים משמעותיים . בתכנית הלאומית מדצמבר 2013 זיהו האמריקאים שורה של פערים שיש להתגבר עליהם כדי לממש את החזון . זאת לרבות שאלות של איסוף מכלי שיט קטנים או כאלו שאינם משדרים אותו , כיצד לקבוע מתי דפוס התנהגות של כלי שיט חורגים מדפוסים קבועים , וכן תכלול וניתוח מידע לגבי מטענים ומכולות . בנייר אסטרטגי ראשון מסוגו הצהירו הסינים במאי 2015 כי עליהם " לזנוח את המנטליות שלפיה היבשה היא בעלת משקל יותר נכבד יותר מזה של הים " , וכי " יש להקנות חשיבות גדולה לניהול הימים ולהגנת זכויות ואינטרסים בים " . במקביל , מקדישה סין מאמץ ניכר לבניית צי המסוגל לפעול הרחק מחופיה
|
|