|
|
עמוד:
טוב ברשת , ברבע שעה אדע להציג תובנות מאוד רחבות על נושא שלא ידעתי עליו לפני שתי דקות שום דבר . היום לא צריך לקרוא שלושה ספרים . ברור שיש ערך מוסף בקריאתם , אבל אפשר לעשות בזמן קצר הרבה יותר מכפי שהיה אפשר פעם . כמובן שאפשר לצלול הרבה יותר לעומק , בפנקייק הזה יש גם דברים טובים וצריך להכיר ביתרונות שלו . כמובן שאסור שהוא יהיה המקרה השכיח " . " היום אומרים שגם לעשות סטארט - אפ זה ציונות" מלבד הלמידה השטחית מגלה הלוי דאגה לגבי פן אחר שחלה לגביו הידרדרות מסוימת או שינוי באופן שבו הוא חווה אותו – המוטיבציה לשירות בצה " ל . " משך השירות , תכניות השירות וכוח האדם שיש לנו מאוד מטרידים אותי , אבל לא יותר מכול . בהיבט הזה הכי מטרידים אותי הממדים הערכיים , תודעת השליחות . ואני חושב שהם נפגעו . השירות הסדיר יכול להיות בן שנתיים ושמונה חודשים או להיות בן שלוש שנים . יכולים להיות 6 , 000 אנשי קבע באמ " ן או . 8 , 000 אלה הבדלים אדירים , אינני מקל בהם ראש , אבל אני מודאג מהדרך שבה החברה הישראלית מסתכלת על השליחות של השירות בצה " ל . בגלל שהאיומים השתנו ושאנחנו לא רואים טורי טנקים מעבר לגבול , אנחנו טועים לפרש זאת כאיום שקט . אני אומר שהאיום בעיקר שונה . התפקיד של המודיעין הוא לדבר על השונות הזאת . אנחנו טועים ומזהים ' שונה ' עם ' קטן ' , וגם זה מקטין את תודעת השליחות . ומכאן , שבאים אלינו אנשים אחרים וממניעים אחרים . יש לנו עדיין אנשים מצוינים , אבל אני חושש ממה שיהיה בעוד חמש שנים . הזרעים למה שיהיה אז נטמנו כבר באדמה והחלו לנבוט " . רמות : זה הבית או מערכת החינוך ? " אלה המדינה והחברה יחד . אני ממש זוכר את השיחה שהייתה לי עם אבי ז " ל . מאוד התלבטתי אם לצאת לקורס קצינים כי ממש נרתעתי משנת הקבע . הוא אמר שזה חשוב למדינה ואם אני יכול לעשות את התפקיד טוב - חשוב שאהיה שם . האם זה השיח הרווח בבית הישראלי היום , או בעוד חמש שנים ? פחות . ומה זה אומר עכשיו על משך השירות ? על כמות האנשים בשירות ? לאלה צריך לתת מענה , גם נוכח העולם הפיזי שהשתנה . הטכנולוגיה יכולה לקצר את משך ההכשרות . המהפכה התעשייתית שינתה בצורה מאוד דרמתית את סוגיית הייצור בעולם . המהפכה התקשורתית - טכנולוגית טלטלה את האופן שבו מעבירים ידע בעולם . באזכרה לחייל שלי , שנהרג לפני 22 שנה , פגשתי איש מילואים ותיק מהצנחנים , שאמר לי שמצא בביתו תמונות מתרגיל שבו היינו שנינו : ' אנחנו חייבים לקבוע פגישה , אני צריך להעביר לך אותן ' . אמרתי לו : ' מאוד אשמח להיפגש אתך , אבל בשביל להעביר תמונות ? סרוק אותן בלילה ושלח לי למייל ' . העברת המידע עברה מהפכה . אז אולי אנחנו צריכים אנשים אחרים ביחסי צבא - חברה , לעשות חוזה אחר , שיהיו לנו אנשים בשירות שיעבדו לסירוגין אצלנו וגם בחברה עסקית כלשהי . זה מודל אחר מהמצב כיום , שבו אומרים לאנשים לבחור - ' איתנו בשליחות או איתם באזרחות ' . הם יענו שגם לעשות סטארט - אפ זה ציונות . זו תרומה לתוצר הלאומי הגולמי של ישראל . אדם יכול לבוא ולהגיד ' שמע , זה מחזק את מדינת ישראל לא פחות מאשר להיות מג " ד טנקים ' . ויש בזה הרבה אמת . אז יכול להיות שאנחנו לא צריכים להעמיד אנשים בפני בחירה – איתנו או איתם . שישלבו " . כתרי : בהשאלה , היו בעבר מודלים כאלה , כמו הנח " ל - יד אחת אוחזת ברובה והאחרת בטורייה . היה צורך בשניהם . " רופא צבאי , למשל , עובד שנים בבית חולים , ומקבל הכשרה שמשולבת במסלול הזה . אז למה שאיש הסייבר לא יצא מתוך אמ " ן וילך לעבוד שנתיים בחברת סטארט - אפ , עם חוזה ברור לחזרתו ? הוא ירוויח משני העולמות " . " עלינו לבחון מראש יחד את המציאות ולבנות יחד את היכולות" כתרי : שנים רבות היה נהוג , ומוגדר אפילו , שהמעריך הלאומי הוא ראש אמ " ן . זה נכון גם היום ברמה הלאומית ? " גם פה יש מורכבות . מצד אחד , העניין של המעריך הלאומי עדיין תקף , ומצד שני הוא ממש לא כמו שהיה פעם , הוא השתנה . הגאוגרפיה לא מסדרת את עולם הבעיות שלנו כבעבר . יכולנו לדבר על סוריה , מצרים , לבנון וירדן - והיא הייתה ההיגיון המסדר של הפעולה שלנו . אבל היום יש בעיות שהגאוגרפיה לא מסדרת במקום אחד . הן יכולות להיות ממוקמות בהרבה מאוד אני מודאג מהדרך שבה החברה הישראלית מסתכלת על השליחות של השירות בצה " ל . בגלל שהאיומים השתנו ושאנחנו לא רואים טורי טנקים מעבר לגבול , אנחנו טועים לפרש זאת כאיום שקט . אני אומר שהאיום בעיקר שונה . התפקיד של המודיעין הוא לדבר על השונות הזאת . אנחנו טועים ומזהים ' שונה ' עם ' קטן ' , וגם זה מקטין את תודעת השליחות
|
|