|
|
עמוד:
מיומנו של סמל מצרי יומן נטוש שנמצא לאחר מלחמת יום הכיפורים פותח צוהר למחשבותיו של חייל מצרי בעת הלחימה הביא לדפוס : דובי אשרוב לאחר מלחמת יום הכיפורים מצא חייל ישראלי בשטח הלחימה יומן . זה נמסר לד " ר מתי שטיינברג , מזרחן מירושלים ששירת במילואים בזמן המלחמה והיה בעברו איש אגף המחקר של המוסד . שטיינברג תרגם את היומן לעברית , אך במשך הזמן אבד המקור . הוא מסר לי את היומן ואני מעבירו הלאה . יום ו ' , 14 . 9 . 1973 אני מתחיל במסע חדש שאת סופו לא אדע . הולכים לחזית - לסואץ , למלחמה . יום ה ' , 20 . 9 . 1973 כוננות . אני יושב במחסן המחלקה שמשמש משרד לקצין . הגדוד מתכונן לתזוזה לסואץ , והחלוץ עזב כבר . לאחר 4 שנים באלכסנדריה יוצאים לחזית כשנותרו לי שמונה חודשי שירות . פרידתי מעירי וממשפחתי לא הייתה קלה . סבלתי קצת מקיבתי . לא אכלתי כל היום . בגלל יציאת החלוץ נשארתי עם קומץ חיילים כשאנו שקועים בעבודה מנהלית מפרכת ומסובכת . החלטתי לישון על רציף תחנת אלעאמריה . יום ו ' 21 . 9 . 1973 תזוזה . ישנתי על הרציף . התקוטטתי עם מספר חיילים הנמצאים בעורף הגדוד בעאמריה בגלל כמה ג ' ריקנים . עליתי על הרכבת שתוביל אותנו לסואץ . נשארנו כך שלוש שעות עד שזזנו בשעה . 3 : 30 ראיתי בזה סתם תזוזה של כוחות ולא דאגתי למשפחה . אולי זה יגמול אותי מהאכילה הרבה ומהשכרות שהיו מנת חלקי באלכסנדריה . אולי יהיה טעם חדש לחיי בחזית . אולי הם יהיו מסעירים יותר . סוף סוף התרחש הנס ונשבר מחסום השעמום בסואץ . יום ד ' , 26 . 9 . 1973 הרגשתי שאנו על סף המלחמה הרביעית עם ישראל . כשהלכתי בלילה שמעתי רחש וקולות . שלחתי ידי לכידון , והנה אני מבחין בזאב . זרקתי עליו אבן וצעקתי מתוך תקווה שזה יפחיד אותו . הוא אכן ברח לאחר שהפחידני עד מוות . מיהרתי בהליכה עד ששמעתי קולות מוכרים של אנשי מחלקתי שעסקו בשמירה . הלכתי למערה שלי אך כל ניסיונותיי לחטוף תנומה עלו בתוהו . יום א ' , , 30 . 9 . 1973 חג הרמד 'אן התמניתי סמל תורן של הגדוד ביום ד ' שעבר . זו הייתה עבודה מפרכת . כל הלילה העמסנו מזון והעברנו לחיילים המוצבים על ההר . בשש בבוקר סיימתי ונשכבתי ליד המטבח . כל שיערותיי , בגדיי ופניי מאובקים . שכחתי את עצמי לגמרי , לא אכלתי ולא ישנתי . רק בשבת התרחצתי וכיבסתי בגדיי . סוף סוף אני נקי . אנו עומדים להעביר את הגדוד לג ' ניפה , ליד מחנה חביב אללה . קוראים לכולם , אפילו מבטלים חופשות , מעבים את הקווים , אך איש אינו יודע מה מתרחש בדיוק . אנו בבחינת כלי שחמט שהממונים מזיזים כחפצם . כעת אני מרוחק מהמקלטים כי אני במשרד של מפקדת הגדוד , שם יש הרבה מבנים מוקפים עצים וגנים , זו ממש עיר . המקום יפה להפליא . ביליתי את יומי במועדון , שם יש כורסאות לרוב והשק " ם עובד עד שעת לילה מאוחרת . עניין מוזר אחד הוא היעדר בנות מאז שיצאנו מאלכסנדריה . שלחתי לאבי מכתב עם אחד החברים היוצא לאלכסנדריה . כאן כולם חושבים שאנו עורכים תמרון לצרכי אימונים שיסתיים ב - 7 . 11 ושאחריו נחזור לאלכסנדריה . יום ד ' , 3 . 10 . 1973 נתחיל מנקודת האפס . אני משרת כסמל בכוחות המזוינים , במסגרת יחידות חטיבת חי " ר , בצי חדיש . כל הזמן השתייכתי לכוחות הקומנדו , הנחשב לחיל מס ' . 1 מאז שיצאנו לסואץ , וליתר דיוק , לעתאקה שליד נמל אדביה , רחשו השמועות . מפקדת החטיבה עומדת לעבור מחר לאלכסנדריה ומספר פלוגות ינועו עמה . אך גדודי וגדוד נוסף יישארו בד ' יפה , ליד מחנה חביב אללה , סמוך לאגמים המרים ולא רחוק מאמסאעיליה , במרחק כ - 20 ק " מ מסואץ . בשל ביטול החופשות יש שמועות שלפיהן נחצה את התעלה . למעשה אנו עומדים לפתוח במלחמה בימים הקרובים . אך כיצד זה קרה ומהי משימתי הקרבית הטקטית ? זה העסיק את כולנו , אך אני אנסה להשיב על שאלות אלה באופן אישי - למען האמת ההיסטורית או כמסמך שיוכיח קבל עם ועולם את מידת גדולתו
|
|