|
|
עמוד:12
סוף החודש יראה אור העיתון היומי . הוא נקט במספר פעולות , וביניהן פנייה לציבור הקוראים ואנשי העסקים ביישוב היהודי הזעיר דאז , שיסייעו ליומון החדש . בגיליון ערב ראש השנה תרס " ט , נקראו אנשי העסקים שלא להחמיץ את ההזדמנות , שכן " המנויים הולכים ומתרבים מיום ליום והעתון היומי יהיה ביד כל איש בעירנו בכל ארצנו ולכן הוא האמצעי הטוב ביותר להודיע ולפרסם בפני כל הקהל , כל דבר , כל סחורה חדשה וכיוצא בזה … " במקביל הזעיק בן יהודה ארצה את בנו , איתמר בן אב " י , כדי לקבל על עצמו את העריכה המעשית של היומון החדש . בן אב " י , " הילד העברי הראשון " , החל לכתוב בגיל צעיר , וסייע לאביו ולאמו החורגת ( חמדה בן יהודה ) בהוצאת העיתון המשפחתי . תקופות ארוכות שהה באירופה ולמד שם על בוריה את מלאכת העיתונות המודרנית . ב 03 בספטמבר 8901 ( ה ' בתשרי תרס " ט ) , ביןכסהלעשור , ראה אור הגיליון הראשון של העיתון היומי הראשון בארץ . קוראיו הופתעו לגלות כי השם השקפה נעלם , ואת מקומו תפס מחדש השם החדש ישן הצבי . זאת , משום שבהסכם הפרידה שנחתם בין בן יהודה לשיריזלי , נותר בידי האחרון הרישיון להוציא עיתון בשם השקפה , ובן יהודה חזר לשם הראשון של עיתונו , שגיליונו הראשון ( כשבועון ) הופיע 42 שנה לפני כן , ב . 1884 הצבי כיומון הופיע בשנים , 1914 - 8190 לעתים בשם האור . ההופעה לא הייתה סדירה ובתקופות שונות חדל העיתון מלהופיע , בגלל נסיעות העורכים לחוץ לארץ וסיבות אחרות . בשלהי , 4191 כבר בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה , ובשל עזיבת בן יהודה ומשפחתו את הארץ בגלל החשש ממאסר הטורקים , הופסקה הופעת העיתון . הצבי היומי הותקף קשות בשנות הופעתו על ידי חוגי תנועת הפועלים ובמיוחד יוסף חיים ברנר וכן על ידי עסקנים ואישי ציבור , במיוחד מיפו , שטענו כי העיתון הוא המוני ואף " צהוב " ואינו מביא כבוד ליישוב . על רקע אי שביעות רצון זו , נעשו ניסיונות להוציא " עיתון הגון " ביפו , שיתפוס את מקומו של הצבי , שנתפש כרכושה הבלעדי של משפחת בן יהודה , העושה בו ובמתפרסם בו כעולה על רוחה . ממרחק הזמן כתב ברל כצנלסון כי לעיתוני בן יהודה ובכלל זה להצבי , היו מעלות , אך לא ניתן להתעלם מהתגייסותו של בן יהודה לצד פקידות הברון בעת המאבק עם איכרי המושבות ואת תמיכתו באיכרים כנגד הפועלים ה " חדשים" בתקופת העלייה השנייה , שברל עצמו היה אחד מהם . במילים אחדות תמצת את התנגדותם של חבריו ושלו לבן יהודה : " העלייה השנייה לא ראתה ולא יכלה לראות בעתונותו של בן יהודה ומשפחתו , בשל סגנונה והלך רוחה , את הביטוי לשאיפותיה ולמלחמותיה " .
|
|