מבוא

עמוד:13

מבוא בעודני ילד , זמן קצר לאחר שלמדתי לקרוא נמשכתי אל לימודי ההיסטוריה והתפתחותם של החברות האנושיות , העמים והמדינות . גם בספרי הילדים חיפשתי תמיד את פרטי המידע הרלוונטיים לקורות ההיסטוריה ולגיאוגרפיה של עמים ומדינות . חלומי הראשון היה אפוא להיות ארכיאולוג . אהבה זו לא חלפה ובמשפחתי יודעים כי קיים סיכוי קלוש שאחמיץ שריד כלשהו של מקדש , מבנה עתיק או מוזיאון ארכיאולוגי משובח , בנסיעותינו הרבות לחופשות בארץ או בחו " ל . כבר כילד לא היה לי ספק כי חיבתי לידע כללי בכלל ולידע היסטורי בפרט היא ירושה שקיבלתי מסבי האהוב חיים שמעון חיים , זיכרונו לברכה , אותו כינינו כולנו פפה , כפי שקראו לו אמי , דודותי ודודי . הוא היה מגיע מדי יום לביתנו ברמת גן , אוכל אתנו צהריים , קורא עיתון ומספר לי סיפורים היסטוריים . סבא היה פקיד בכיר במשרד החינוך בעיראק , הממונה בין היתר על שליחת בוגרי תיכון ללימודים אקדמיים בחו " ל במימון ממשלתי . אוטודידקט בכל רמ "ח איבריו , דובר חמש שפות ובעל ידע היסטורי מופלג . העלייה לארץ והמעבר מחיי עושר כלכלי ורוחני לחיי דלות תרתי משמע בישראל החריבו את עולמו . עם זאת , לא זכורה לי ולו מילה אחת של תלונה . נדמה לי שאת הגנים של חיבה יתרה לידע ומידע הוריש לי , כמו גם לאחי ולרבים מבני ובנות הדודים שלי . יהיה זכרו ברוך . במהלך שירותי הצבאי נתקלתי בתופעות של התנהגות אישית ואנושית שהדהימו אותי ובעקבותיהן התחלתי במסע לימודים עצמאי אחר הגורמים היכולים להסביר תופעות שנראו בעיני בלתי הוגנות ולעתים אף לא מוסריות . על רקע זה התחלתי לקרוא ספרי פסיכולוגיה ובהמשך בחרתי ללמוד לימודים אקדמיים במדע הכלכלה ( מדע המסביר התנהגויות אנושיות המונעות מתמריצים תועלתניים ) , אשר הקשר שלהם לפסיכולוגיה ברור לי היום מאוד . חלומי אז –

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא