|
|
עמוד:13
אותי לקיבוץ , כשכיסי מלאים חרסים . החלטתי למצוא מסלולים בשטח ישראל ולא להסתכן שוב ,., נודע לי שעל הגבעות שבין הקיבוץ למשטרת מגידו יש בתי בד , גתות ומערות קברים ^ מהתקופה הרומית ' ויצאתי לשם כדי למצוא ולזהות שרירים . כן הגעתי לבית העלמין הקטן של הקיבוץ , קראתי את החקוק על המצבות ולמדתי מקיציי על החברים הראשונים שהלכו לעולמם . כשקיציי ראה שאגי מתעניין בארכיאולוגיה , הוא הזמין אותי להצטרף אליי לסיוריו בשבתות עם בנו גיורא ז " ל ( עלם חמודות שנפל במלחמת יום כיפור בחזית סיני ) . הם נהגו לשוטט בשרות הקיבוץ באזור צומת מגידה ואספו מטבעות וחרסים . האוסף מוצג כיום בחדר הזיכרון בקיבוץ , המוקדש לגיורא ז " ל ולחבריו שנפלו באותה מלחמה . קיציי סיפר לי גם על הכפר הנטוש לגיון , שחורבותיו שוכנות סמוך לצומת , על שרידי יישוב עתיק גדול ומפורסם ששכן שם וכן על שרירי מהנה רומי קדום ( מחנה הלגיון השישי ) , והוא עורר את סקרנותי להתוודע לסביבה חשוכה זו . לאחר מספר חודשים הגעתי לגבעת חביבה , שם התקיים סמינר רעיוני ליוצאי צכא , שכל השתתפה חברת הנוער , היו שם הרצאות רעיוניות רבות , שניתנו לאנשי ' השומר הצעיר / כמקובל באותם ימים . אודה שהן לא עניינו אותי כל כך ... במקום זאת מצאתי עניין בספרייה העשירה של המוסד , ובה חומר רב על סביבות הקיבוץ . כולל הסקר של חקק הבריטית לחקירת ארץיישראל . עיינתי בחומר הרב ושיפרתי אגב כך את יריעותי באנגלית , סיכמתי את החומר במחברות שקיבלנו בסמינר , ובמקום לעסוק במהות הסוציאליזם בימינו עסקתי באיסוף המידע על כפר עותנאי-לגיו לגיון ,.. את שתתי הצבאי עשיתי בנח " ל עם חברי לגרעין בראשית שנות השישים , לפני מלחמת ששת הימים , דומה שמה שהטריד את מפקדינו אז הייתה השאלה אם הגדוד יוכל לזכות שוב במקום הראשון ביצעדת ארבעת הימים / שבו זכה הנח "ל בעבר כמה פעמים . בשל כך הוקדשו החודשים האחרונים של הטירונות למסעות רבים כהכנה לצעדה . את ההכשרה עשינו בזיקים , אז קיבוץ קטן ונידח בגבול הרצועה . כעבור כשנה שבתי לגבעת עוז במסגרת השל '' ת , והייתי מועמד לחברות . עבדתי בענף הכותנה , אך שאיפתי הייתה לעסוק בידיעת הארץ . ערכתי מסעות ארוכים באזור רמת מנשה . בכל שבת השכמתי קום בשעה שלוש - ארבע כדי לערוך מסע מזורז . באחד הסיורים הגעתי לתל מגידו שלא היה עדיין מוסדר לביקורים . סיירתי בו וניסיתי לזהות בשטח את המעט שיכולתי לקרוא אודותיך . לאחר זמן סיירתי באזור יערות מנשה ובכרמל . בערב הגעתי ברגל לחיפה ומשם חזרתי לקיבוץ בתחבורה ציבו-רית , ובכך השלמתי מסע בן כ 60 - 50 ק '' מ . כך עשיתי בכל שבת , במעט תמיד לבר , שכן לא מצאתי בקיבוץ שותפים לרעיון . בפעם אחרת הלכתי לגבעת המורה שנשקפה מהקיבוץ , משם המשכתי למולדת ולחורבות כוכב הירדן , שטרם נחפר . משם ירדתי לעמק בית שאן וחזרתי לקיבוץ
|
|