|
|
עמוד:11
- כל עוד הגיעו המיסים במועד . בנצלם את מערכת קשרי הדם של החמולות נראו ראשיהן בתקופה העות ' מאנית כשליטים של ממלכות כפריות זעירות . בתקופת המנדט נמצאו בתהליך החלשה הדרגתי , מאבדים מסמכויותיהם המנהליות לטובת הפקידות העי-1 רונית והמנהלה הבריטית . כוח המשיכה של העיר והנהירה אליה , פגעו בסמכויותיהם המסורתיות של נכבדי הכפרים וביכולתם לכוף את מרותם על הנוהרים העירה , ויותר מכך , פגעו פגיעה ראשונה - אם כי עדיין קלה יחסית - במסגרת החמולה . מסגרת זו , שנשארה המרכיב העיקרי והמכריע בתודעתם החברתית ובתחושת הזדהותם של הכפריים , נתערערה במשהו - ולו במעט - בתודעתם של אלה שעזבו את כפריהם ויצאו לחפש את מזלם בערי מישור החוף , ובשכונות הפחונים הצפופות ( חראת אל תנכ ) שהוקמו מסביב לערים אלה . מאז ראשית שנות השלושים החלה להסתמן מגמת הקצנה בקרב ערביי ארץ ישראל : מאורעות , 1929 הקשים ביותר שידעה הארץ מאז ראשית המנדט , הותירו את חותמם על דרכי המחשבה גם לאחר ששככו . השפעה רבה נודעה לאווירה הפוליטית ששררה באירופה עם עליית הפאשיזם והנאציזם לשלטון באיטליה ובגרמ-ניה . נראה היה כי רעיונותיהם היוו חלופה חדשה למשטר הדמוק ראטי ליבראלי הישן . דעת הקהל הערבית בארץ נסערה נוכח הגל הגדול של העלייה היהודית שפקד את הארץ . על אף שב 1928 הייתה העלייה קטנה מהירידה , הגיע מספר העולים היהודים ב 9321 ל 9 , 500 וב 9351 ל . 61 , 800 כתגובת נגד לעלייה , פתחו הערבים בשלהי שנת 1933 במהומות , שנשאו אופי של הפגנות אלימות שהתחוללו רובן ככולן בערים הגדולות . הכפריים הערבים כמעט שלא השתתפו בהן . גם לאחר שמהומות 9331 שככו , לא שקטו הרוחות והערבים העלו טענות חוזרות ונשנות בהזהירם מפני השתלטות יהודית על הארץ ונישולם מאדמתם . במחצית הראשונה של שנות השלושים החריף המאבק הפנימי בקרב ערביי ארץ ישראל ? מצד אחד - תומכי המופתי , חאג ' אמין אל חוסיני , שנקראו חוסינים על שם משפחתו , או מג ' לסיץ , על שמה של ' המועצה המוסלמית העליונה ' ( אל מג ' לס אל אסלאמי
|
|